אבנים בכיס המרה

הבעיה של אבנים בכיס המרה קיימת כבר אלפי שנים, בשנים האחרונות שכיחות הבעיה עולה במיוחד במדינות המפותחות. שכיחותן של אבנים בכיס המרה במדינות המפותחות כדוגמאת מדינות מערב אירופה וארצות הברית נעה בין 10% לבין 20% מכלל האוכלוסיה, כאשר השכיחות גבוהה יותר בקרב נשים מאשר גברים. כיס המרה הוא שק קטן הממוקם מתחת לכבד, הוא אוגר בתוכו את נוזל המרה אשר מיוצר על ידי הכבד ולאחר מכן מועבר למעי הדק. מרה היא החומר אשר משמש אותנו בפירוק שומן במערכת העיכול. אבנים בכיס המרה מורכבות מכולסטרול ושאר החומרים המרכיבים את המרה, גודלם יכול להיות החל מגרגר של חול ועד לגודל של כדור גולף.

סימפטומים

אבנים בכיס המרה אינן גורמות לסימפטום כלל ב- 60% עד 80% מהמקרים. במקרים בהם מופיעים סימפטומים, ניתן לראות כי הסימפטום השכיח ביותר של אבנים בכיס המרה הוא כאב באיזור מרכז הבטן או בחלק הימני העליון של הבטן מתחת לצלעות. ישנם מספר מאפיינים לכאב הנוצר מאבנים בכיס המרה:

• הכאב יכול להתפתח בפתאומיות באיזור הבטן ולהתפשט לצד הימיני העליון בגב או אף לחגורת הכתפיים. בדרך כלל הכאב גורם לתחושת אי נוחות שכן יש תחושת כאב בתנוחות שונות, לא ניתן להיפטר מכאב זה על ידי תנועה או תחונה כלשהי.
• הכאב גורם לקושי בנשימה עמוקה ולעיתים אף בנשימות רגילות.
• הכאב נמשך בין 15 דקות לבין 24 שעות. בדרך כלל הכאב מופיע ברצף למשך כשעה עד 5 שעות.
• הכאב מתפתח בדרך כלל בלילה והוא יכול להיות חמור מספיק בכדי להעיר משינה.
• הכאב מופיע לאחר אכילת ארוחות.

הכאב אשר נובע מאבנים בכיס המרה יכול לגרום להקאות, אשר לעיתים גורם להקלה בכאב ובלחץ המורגש באיזור הבטן. זוהי רק הקלה רגעית שכן ההקאה הינה רק סימפטום ולא דרכו של הגוף לפטור את בעיית האבנים בכיס המרה. במקרים בהם נוצרת חסימה של צינורות המרה בשל האבנים המצב יכול להחמיר לכדי דלקת של כיס המרה, צהבת ואף דלקת של הלבלב.

סימפטומים אשר מצביעים על כך שנוצרה חסימה של צינורות המרה בשל אבנים כוללים:

• הצהבה (הפיכה לצבע צהוב) של העור ושל האיזור הלבן של העין.
• שתן בצבע כהה.
• צואה בצבע בהיר.
• חום וצמרמורות.

הכאב האופייני לאבנים בכיס המרה יכול להגרם על ידי מצבים אחרים כדוגמאת: צרבת, התקף לב, בעיות כבד שונות, דלקת של מערכת העיכול ואף הרעלת מזון.

גורמים

אבנים בכיס המרה מתפתחות כאשר כולסטרול וחומרים נוספים הנמצאים בנוזל המרה יוצרים משקעים אשר מתקשים ומתהווים ליצירת אבנים בכיס המרה. היווצרות אבנים בכיס המרה מתרחשת כאשר כיס המרה אינו מתרוקן באופן נורמלי או כאשר נוזל המרה מכיל יותר מידי כולסטרול. יש לציין כי עודף כולסטרול בנוזל המרה איננו נוצר בשל אכילה מופרזת של מזון רווי כולסטרול או משום שיש לחולה כולסטרול גבוה בדם.

אפילו אבנים מיקרוסקופיות בכיס המרה עלולות לגרום לסימפטומים שכן הן יכולות ליצור משקע מזיק, ניתן להבחין במשקע זה בבדיקת אולטרסאונד בטני.

ישנם גורמים נוספים אשר מעלים את הסיכון לאבנים בכיס המרה:

• גיל – השכיחות לבעיות הקשורות לאבנים בכיס המרה עולה ככל שמתבגרים.
• הורמונים נשיים – ניתן לראות במדינות מערב אירופה כי שכיחות המחלה בקרב נשים היא פי 2 עד 3 גבוהה יותר מאשר בגברים. בנוסף לכך ניתן להבחין כי במהלך הריון לעיתים נוצרים משקעים בכיס המרה, לרוב משקעים אלו נעלמים ללא שום צורך בהתערבות רפואית לאחר הלידה. יחד עם זאת בכ 2% מהמקרים נוצרות אבנים בכיס המרה, בנוסף לכך הריונות מרובים מעלים את השכיחות להתפתחותן של האבנים בכיס המרה. מקרים נוספים נגרמים בשל נטילת הורמונים אסטרוגניים, אלו מעלים את השכיחות לאבנים בכיס המרה במיוחד בגיל הבלות. גלולות למניעת הריון מעלות את השכיחות לאבנים בכיס המרה באופן קל יחסית.
• משקל לא תקין – משקל עודף הוא אחד הגורמים העיקריים להתפתחותן של אבנים בכיס המרה, כך ניתן לראות כי נשים בעלות משקל עודף יסבלו מאבנים בכיס המרה בשיעור גבוה פי 7 מנשים בעלות משקל תקין. כאשר מדובר בהשמנה אשר התחילה בגיל צעיר הבעיה חמורה יותר בדרך כלל. בנוסף לכך ירידה דרסטית במשקל אשר עומדת על יותר מקילו וחצי לשבוע מעלה את הסיכוי להווצרות אבנים בכיס המרה.
• תזונה לא טבעית – עיקר הבעיה נובעת מהסוכרים המעובדים אשר מהווים חלק ניכר מהתזונה המערבית ופחות בשל השומנים.
• גנטיקה – לא נמצא קשר גנטי ישיר לבעיית האבנים בכיס המרה אך ניתן לראות כי במשפחות אשר בהן סובלים מבעיה זו עולה השכיחות לסבול מהבעיה גם בקרב בני המשפחה האחרים.
• מחלות – אדם החולה במחלות של מערכת העיכול בעל שכיחות גבוהה יותר לפתח אבנים בכיס המרה, מחלות אלו כוללות את מחלת קרוהן ואת שחמת הכבד. בנוסף לכך ישנן מחלות נוספות אשר מעלות את הסיכון כדוגמאת אנמיה חרמשית.
• חוסר בכולסטרול "טוב" – אנשים בעלי רמות נמוכות של HDL , אשר ידוע בשם הכולסטרול הטוב, ואשר בעלי רמות גבוהות של טריגליצרידים (סוג של מולקולות שומן).
• חוסר פעילות גופנית.
• צום.

אבחון

לעיתים מתגלות אבנים בכיס המרה בבדיקות שגרתיות שכן רוב המקרים אינם מראים סימפטומים כלל. כך לדוגמא בבדיקות אולטרא-סאונד בתקופת ההריון מתגלות אבנים בכיס המרה. אבחון ישיר של אבנים בכיס המרה מתבצע על ידי הבדיקות הבאות:

• בדיקות דם – לבדיקת תפקודי כבד ושלילת מחלות אחרות בעלות סימפטומים דומים.
• אולטרא-סאונד של הבטן – זו הבדיקה היעילה ביותר לגילוי אבנים בכיס המרה, אמינותה עומדת על 95% הצלחה. בנוסף לכך בדיקה זו יכולה לשלול אבנים בכיס המרה ולגלות בעיה אחרת אשר בעלת סימפטומים דומים כגון אינפקציה, גידול, דלקת הלבלב ועוד.
• סריקת HIDA – בדיקה זו מתבצעת כאשר בבדיקת האולטרא-סאונד מתקבלת תשובה תקינה אך למרות זאת הרופא סבור כי מדובר באבנים בכיס המרה למרות זאת. בבדיקה זו מוזרק חומר רדיואקטיבי אשר מאפשר את צילום פעולת כיס המרה ובדיקת תקינותו.
• בדיקת ERCP – בדיקה זו מבוצעת כאשר הרופא סבור כי ישנה אבן אשר תקועה בצינורות כיס המרה המחברים בין הכבד, כיס המרה, הלבלב והמעי הדק. בבדיקה זו מוחדר אנדוסקופ בעל מצלמה ייחודית בקצהו דרך הגרון לכיוון כיס המרה. בנוסף למבט פנימי על המתרחש במערכת העיכול האנדוסקופ בעל מכשירים כירורגים אשר לעיתים מאפשרים להסיר חסימה של אבנים.
• בדיקת אולטראסאונד אנדוסקופי (EUS) – בבדיקה זו מבוצע אולטראסאונד פנימי על ידי אנדוסקופ.
• הדמיית MRC – זוהי הדמייה מגנטית אשר מניבה תמונה של האיברים והמבנים באיזור הבטן.

טיפול

במקרים בהם אין סימפטומים לרוב אין צורך בטיפול, אך במקרים נדירים לעיתים ממליץ הרופא על ניתוח להסרת אבני המרה. במקרים בהם ישנם סימפטומים לעיתים מחליט הרופא לחכות ולראות האם המצב יפתר מעצמו, כמובן זאת כתלות במקרה עצמו ובסימפטומיו ובמיוחד אם אין חסימה של צינורות המרה. זוהי ההחלטה בדרך כלל כאשר זהו המקרה הראשון של אבנים בכיס המרה.

לעיתים רחוקות ניתנות תרופות לטיפול באבנים בכיס המרה, לרוב תרופות אלו ניתנות על מנת לטפל בסימפטומים כמו בחילות, הקאות וכאבים. בנוסף לכך במקרים בהם ניתוח איננו אפשרי בשל מצב החולה ניתנות תרופות אשר מטרתן לטפל באבני המרה. תרופות אלה בעלות טווח פעולה קטן וישנם מקרים רבים בהם פעילותן לא מועילה.

הטיפול העיקרי באבנים בכיס המרה הינו ניתוח, ישנן מספר אופציות ניתוחיות:

• ניתוח לפרוסקופי – זהו הניתוח השכיח ביותר שמבוצע במקרים של אבנים בכיס המרה. בניתוח זה מוחדרים מצלמה זעירה וכלים כירורגים דרך נקבים קטנים המבוצעים בבטן, כך מוסר כיס המרה. ההתאוששות מניתוח זה מהירה ביותר ותוך מספר ימים ניתן לחזור לפעילות נורמלית.
• ניתוח פתוח – מבוצע חתך אחד גדול אשר דרכו מוסר כיס המרה. ההתאוששות אורכת זמן רב יותר בסוג זה של ניתוח.