בריאות טובה
»
»
»
»

אפילפסיה בקרב ילדים ונוער

אפילפסיה, 'מחלת הנפילה' כפי שקוראים לה רבים, מאפיינת מאוד את הדור הצעיר - הילדים שלנו. על פי נתונים שנאספו עם השנים, מסתבר שכמעט שלושה רבעים מהחולים באפילפסיה הם ילדים.

אוכלוסיה נוספת אשר נחשבת כבעלת סיכויים גבוהים לחוות את המחלה היא זו אשר כוללת את המבוגרים בני 65 ומעלה.

אבל, ההתמודדות עם אפילפסיה בקרב ילדים היא כמובן קשה יותר. הילד, לעתים בין שנים ספורות בלבד, אינו יודע כיצד להתמודד עם המצב ועשוי אפילו להיבהל ממנו. למעשה, בכך יכול להיווצר מעגל בלתי פוסק בו הילד נלחץ ושרוי במתח בשל האפשרות שיעבור התקף - מה שמגדיל את הסיכויים שאכן יעבור כזה.

כמובן שבקרב ילדים, חולי אפילפסיה ייתקלו בקשיים רבים יותר, משום הנטייה של האוכלוסייה הצעירה שלא לקבל אנשים שונים, או 'מוזרים', כפי שיחשבו בעקבות ההתנהגות הלא שגרתית של הילד בזמן התקף.

התקפי אפילפסיה אמנם לא מסכנים בפני עצמם את החולה, ברוב המקרים, אך הם מפחידים ומבעיתים לעתים - וכאשר ילדים נחשפים לכך, התוצאה עשויה להיות מאוד בעייתית.

המקום של ההורים בגידול ילד עם אפילפסיה

להוריו של כל ילד יש כמובן מקום חשוב ומשמעותי בחייו, בעיצוב אישיותו, בגיבוש השקפת עולמו ועוד. כאשר מדובר בילד אשר סובל מאפילפסיה, התפקיד של ההורים הופך להיות הרבה יותר חשוב ומשמעותי - משום שהוא זה אשר יקבע כיצד תתייחס אליו הסביבה שלו, וכיצד יתייחס הוא עצמו למחלתו.

הבסיס לעניין זה הוא הידיעה כי חולי אפילפסיה בכל העולם חיים ומתפקדים כרגיל, ללא כל בעיה שהיא. יש להם עבודה, הם מקיימים אורח חיים ספורטיבי, מקיימים זוגיות, מקימים משפחה וכדומה. זהו המסר שצריך לשדר לילד עוד כשהוא קטן: אינך שונה ואינך חריג. אתה ילד ככל הילדים. כך, מחדירים לתודעתו את הביטחון הדרוש, אותו הוא יקרין גם החוצה.

החשיבות הגדולה ביותר כאן היא של קיום שיחות עם הילד (לא מעבר לרגיל, משום שגם עניין זה יכול לתת לו הרגשה שהוא חריג ומיוחד) בהן יוסבר לו שמדובר בעניין שאינו מזיק ואינו בעייתי. מומלץ לקבל את המחלה כפי שהיא, לא לפחד לדבר עליה ולעודד את הילד לשאול את כל השאלות שעולות במוחו בעקבותיה. רק כך ניתן לשכנע אותו שהוא יכול לחיות איתה בשלום.

עוד חשוב לזכור שהיום ישנן די והותר דרכים להתמודדות עם המחלה, ובעיקרן תרופות מעולות אשר יפחיתו משמעותית את תדירות ההתקפים. במקרים רבים, המחלה אף חולפת מעצמה עם השנים ונעלמת כלא הייתה.

על מה בכל זאת כדאי להשגיח ולשים לב?

כמובן שהאפשרות של התקף אפילפסיה פתאומי תמיד נמצאת אי שם ומרחפת מעל ראשו של הילד ולכן, חשוב למנוע מצבים מסוכנים עבורו. אין שום מניעה שישתתף בפעילויות ספורט בבית הספר, למשל, אך יש להשגיח שלא יטפס למקום גבוה או, לדוגמא, ירכב על אופניים ללא אביזרי הבטיחות המתאימים.

גם שחייה מחייבת השגחה צמודה, משום שהתקף במהלכה עשוי להיות קטלני (בשל הסביבה מלאת המים, שאינה מאפשרת נשימה סדירה, כמובן), ואין לאפשר לילד לצלול לעומק לפני התייעצת עם רופא בנושא.

בעיקר חשוב לזכור שבתקופה הראשונה לגילוי המחלה, יידרש זמן מסוים להבנת סוג המחלה ומאפייניה, כדי להתאים לילד את התרופות הטובות ביותר עבורו. לכן, בהתחלה יצוצו קשיי הסתגלות של הגוף - יש לקחת זאת בחשבון ולהיערך לכך.

המידע המופיע בדף זה הוא כללי בלבד, ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת, או ייעוץ מוסמך. על הקורא לפנות לקבלת חוות דעת או ייעוץ מקצועיים לפני כל שימוש במידע המופיע באתר זה. אין המידע מהווה תחליף לייעוץ מקצועי של הרופא המטפל. אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק שנגרם בעקבות שימוש במידע המופיע באתר.
בריאות טובה
טפטפים
נורלבו
אקילן ספורט
פמינה לקטל
וסיקר