בריאות טובה
»
»
»

הזרעה מלאכותית

בהפריה פיזיולוגית תקינה מתפתחים מדי חודש בשחלות האישה כמה זקיקים, בהם נמצאות הביציות.

לרוב, בכל חודש מגיע זקיק אחד להבשלה, הביצית הבשלה תחרוג מאותו זקיק ותעבור לחצוצרה לקראת ההפריה. תהליך זה נקרא ביוץ.

אם לא מתפתח היריון, תתנוון הביצית ורירית הרחם תנשור בצורת דימום וסתי.

הזרעה מלאכותית

התנאי להפריה תקינה והתפתחות עובר הוא שתא זרע יחדור אל הביצית ויפרה אותה. תהליך ההפריה הטבעי מתרחש בחצוצרה, כשזרע בודד חודר דרך מעטפת הביצית ומפעיל מנגנון המונע כניסת תאי זרע נוספים.

הזרעה מלאכותית היא טיפול שנועד עבור זוגות המסוגלים לייצר זרעים וביציות תקינים, אולם, עקב סיבות שונות אינם מצליחים להרות באופן טבעי דרך קיום יחסי מין.

כמו כן, יתכנו מצבים רפואיים מסוימים אשר יש גם בהם כדי ליצור בעיות פוריות ויצריכו גם הם שימוש בהזרעה מלאכותית.

הרפואה הקונבנציונלית מגדירה "בעיית פוריות" באופן הבא: זוג שאינו מצליח להרות לאחר קיום יחסי מין בלתי מוגנים במהלך 12 חודשים, כאשר גיל האישה הוא עד 35.

ניתן לבצע הזרעה מלאכותית במספר דרכים, אולם הנפוצה והיעילה שבהן היא הזרעה תוך רחמית (Intra-Uterine Insemination – IUI), בה נעסוק בהרחבה בהמשך.

מתי תוצע הזרעה מלאכותית?

הזרעה מלאכותית תוצע לזוג שאינו מצליח להרות במספר מצבים, ביניהם:

הזרעה תוך רחמית (Intra-Uterine Insemination – IUI)

בראשית התהליך, נותן הגבר דגימת זרע אשר תיבדק בתנאי מעבדה סטריליים. מן הדגימה ממנה ייבחרו הזרעונים הטובים והחזקים ביותר. תאי זרע מתים או פגומים יסולקו, ותתקבל דגימה מרוכזת של זרע איכותי בעל תנועתיות וספירה גבוהות.

במקרים בהם זרעו של הגבר אינו איכותי דיו, או במקרים של זוגות חד מיניים, יש אפשרות לקבל תרומה מבנק זרע (ציבורי או פרטי, שפעילותו מאושרת על-ידי משרד הבריאות).

מועד ההזרעה התוך-רחמית נקבע בהתאם למחזורה הטבעי של האישה (בימי הביוץ – שיא הפוריות), על מנת להגדיל את הסיכוי להריון, ועל כן ניתן לבצע זאת אחת לחודש. זאת, על מנת כדי שהסיכוי להריון יהיה גבוה ככל הניתן.

לצורך ההזרעה תתבקש האישה לשכב על כיסא בדיקה גינקולוגי ומפשק ('ספקולום') יוחדר לנרתיקה באמצעות צינורית (קטטר) ייעודית למטרה זו.

זה כואב?

מדובר בפעולה פשוטה, קצרה (כעשר דקות) ולא מאוד כואבת. במהותה, דומה היא לבדיקה גינקולוגית לצורך לקיחת משטח PAP מצוואר הרחם. ככלל, מדובר בפעולה בטוחה, לאחריה יכולה האישה לקום ולהמשיך בחיי היום יום ובעבודתה.

מעבר להיותה בדיקה "לא נוחה", היא עשויה לגרום לעיתים התכווצויות קלות של שריר הרחם (בדומה לכאבי מחזור), הכתמה דמית קלה, והפרשה רבה יותר מהרגיל.

כמו כן, לתהליך תופעות לוואי אפשריות כגון כאבי בטן קלים ודימום קל, ההולכים ופוחתים בדרך כלל תוך מספר שעות לאחר ההזרעה.

בנוסף, קיים סיבוך אפשרי של זיהום באברי המין הפנימיים, אשר לעיתים ילווה בכאב ו/או חום גבוה, ויצריך אשפוז.

האם יש צורך בטיפול תרופתי נלווה?

בעבר, היה נהוג לתת לפני הזרעה תוך-רחמית תרופות מעודדות ביוץ, אולם כיום מבוצע ההליך ללא הכנה תרופתית. זאת, מכיוון שתרופות מעודדות ביוץ מעלות את הסיכון להריון מרובה עוברים.

האם מותר לקיים יחסי מין בחודש הטיפול?

במידה והמטופלים הינם בני זוג, אין מניעה מקיום יחסים במהלך חודש טיפולי ההזרעה.

עם זאת, ייתכן כי תינתן הוראה להימנע מיחסים כיומיים לפני מועד הביוץ המשוער.

בנשים המשתמשת בתרומת זרע אין לכאורה כל מניעה מקיום יחסים, למעט העובדה שקיום יחסים עם גבר פורה במועדים הקרובים לביוץ עלול ליצור מצב של חוסר בהירות לגבי זהות האב.

מהם סיכויי ההצלחה?

קיימים סיכוי הצלחה של 18-23 אחוז לכל מחזור טיפול. הצלחת ההזרעה תלויה, בין היתר, בגיל המטופלת, במצבה ההורמונלי ובהיסטוריה הרפואית שלה.

המידע המופיע בדף זה הוא כללי בלבד, ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת, או ייעוץ מוסמך. על הקורא לפנות לקבלת חוות דעת או ייעוץ מקצועיים לפני כל שימוש במידע המופיע באתר זה. אין המידע מהווה תחליף לייעוץ מקצועי של הרופא המטפל. אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק שנגרם בעקבות שימוש במידע המופיע באתר.
בריאות טובה
טפטפים
נורלבו
אקילן ספורט
פמינה לקטל
וסיקר