סינוסיטיס-אבחון וטיפולים

באיזור הקדמי של הגולגולת ישנם חללי אוויר הנקראים סינוסים, סינוסיטיס זוהי מחלה בחללי הסינוסים. 4% מאוכלוסיית העולם סובלים מהמחלה ומיליוני אנשים סובלים מהתקפיה מידי שנה, יתרה מכך נראה כי המחלה נמצאת במגמת עלייה בשל גורמי סיכון שונים אשר בעיקרם במבוגרים עומדים זיהומים ועישון. ישנם טיפולים להתקפי הסינוסיטיס השונים ודרכים להקלה על הכאבים העזים אשר מלווים אותם, טיפול בסינוסיטיס הינו קריטי שכן סיבוכים של המחלה עלולים להיות חמורים מאד ולעיתים אף מסכני חיים שכן חללי הסינוסים קרובים למח וזיהומם מסוכן מאד.

אבחון

על מנת לאבחן את מחלת הסינוסיטיס הרופא המאבחן מבצע בדיקות גופניות ובחינה כוללת של הסימפטומים. אחד הסימפטומים הברורים של סינוסיטיס הוא כאבים באיזור הפנים אשר מתעצמים כאשר מזיזים את הראש או זווית הגוף. כאשר כאבים אלה נמשכים מעל שבוע יש חשד ראשוני לסינוסיטיס. במהלך האבחון הרופא ילחץ על איזורי חללי הסינוסים השונים בראש, על ידי הפעלת לחצים במקומות השונים ניתן לאבחן רגישות ודלקת מקומית. מכיוון שזיהומים משורשי השיניים עלולים לחדור לחללי הסינוסים הקרובים אליהם יש לבדוק את השיניים גם כן, לכן הרופא יקיש על השיניים על מנת לאבחן דלקתיות באיזור ובחללי הסינוסים הקרובים. אלו הם בדיקות גופניות כלליות אשר מבוצעות ככלי ראשוני על מנת למקם את הכאב ולשלול מחלות שונות בעלות סימפטומים דומים לסינוסיטיס, במהלך הבדיקה הגופנית הרופא עורך תשאול רפואי לגבי ההיסטוריה הרפואית של החולה ושל בני משפחתו. לאחר שהרופא העלה חשד ראשוני לקיום מחלת הסינוסיטיס הוא יפנה את החולה להמשך האבחון על ידי הבדיקות הבאות:

• אנדוסקופיה ESM – בשיטה זו מוכנס צינור דק וגמיש דרך האף, צינור זה הנקרא אנדוסקופ בעל מקור אור ומצלמה ייחודית אשר מאפשרים לרופא לבחון את האף ודרכי הניקוז מצידם הפנימי. על יד כך ניתן להבחין בחסימות באף או בדרכי הניקוז של חללי הסינוסים, חסימה עלולה להווצר על ידי פוליפ, גידול, סטייה במחיצת האף, זיהום, גורם זר (בעיקר בילדים), אלרגיה והתנפחות הרקמות הפנימיות וגורמים נוספים. בדיקה זו מסייעת אף באבחון סינוסיטיס כרוני.
• בדיקת דימות CT – בבדיקה זו מבוצע צילום של הראש ומבנה הסינוסים, בדיקה זו מאפשרת אף אבחון של סינוסיטיס חמור וסינוסיטיס כרוני, בנוסף לכך ניתן לאבחן סיבוכים של המחלה ולשלול מחלות אחרות.
• צילום רנטגן של חללי הסינוסים.
• משטח אפי – דגימה מאיזור פנים האף ודרכי הניקוז נלקחת ומועברת לגידול במעבדה, על ידי בחינה לאורך מספר ימים של הזיהום הביולוגי אשר גדל על גבי המצע במעבדה ניתן לאבחן את הגורם הביולוגי למחלה (פטרייה, חיידק, וירוס) ועל פי כך לתכנן שיטת טיפול מתאימה.
• בדיקת MRI – בדיקה זו מבוצעת בדרך כלל על מנת לאבחן סיבוכים שנגרמים עקב סינוסיטיס, בין הסיבוכים האפשריים לאבחון קיימים זיהומים אשר התפשטו לאיזורים שונים בגוף וגרמו להחמרה נוספת כדוגמאת: דלקת קרום המוח, זיהום בעצמות, זיהום של גלגל העין ואף זיהומים באיזורים נוספים. בנוסף לכך בדיקת ה MRI מאפשרת זיהוי של פוליפים או גידולים באף או בדרכי הניקוז של חללי הסינוסים.

טיפול

ישנם מקרים רבים בהם סימפטומי הסינוסיטיס עוברים מעצמם ללא טיפול וללא סיבוכים, יחד עם זאת מקרים רבים מצריכים טיפול מסויים אשר לעיתים מצריך פעולה כירורגית וניתוחית. ישנן דרכי טיפול יעילות ואיכותיות לטיפול בסינוסיטיס ואף על פי העובדה שמעטים המקרים אשר מגיעים לסיבוכים קשים יש להזהר מחוסר טיפול שכן הסיבוכים עלולים להיות חמורים ביותר ואף מסכני חיים. ניתן להתחיל לטפל בסינוסיטיס בתרופות ביתיות על ידי לחלוח האף ושמירה על חום ולחות של הפנים בעזרת אדים וקומפרסים של מים חמים. על ידי כך ניתן להקל על הכאבים ולהקל על הניקוז והתנפחות הסינוסים, בנוסף לכך במקרים של זיהום ביולוגי ניתן לנקזו ולהקל על הסימפטומים שהוא גורם. עיקר הטיפול בסינוסיטיס הוא על ידי תרופות בעיקר כאשר המחלה נגרמת על ידי זיהום חיידקי. בדרך כלל יש שימוש בשילוב של מספר תרופות שונות כגון:

• אנטיביוטיקה אשר משמשת לתקיפת החיידק המזהם וחיסולו. כיום ישנן אנטיביוטיקות המוזרקות ישירות לאף בצורת תרסיס, הן משמשות בעיקר במצב של סינוסיטיס כרוני.
• תרופות מפחיתות נפיחות של שכבת הרירית הפנימית של האף וחללי הסינוסים.
• משככי כאבים.
• מפחיתי מוקוס אשר מקטינים את הצטברות הנזלת והגודש במעברי האף.
• תרופות נוגדות דלקת.
• תרופות אנטי היסטמיניות אשר מפחיתות תגובה אלרגית ונפיחות אשר נובעת מכך.

כאשר מתן תרופות לא מניב את התוצאות הרצויות או כאשר מדובר בגידול, פוליפ או הדבקה חמורה אשר לרוב נגרמת על ידי חיידק או פטרייה, נשקלת אופציית ניתוח האיזור. בנוסף לכך ניתוח לעיתים משמש על מנת למנוע סיבוכים או פתרון לבעיות במבנה האף או דרכי הניקוז. ישנן אפשרויות ניתוח שונות לטיפול בסינוסיטיס והן:

• ניתוח אנדוסקופי – האנדוסקופ הינו צינור דק וגמיש אשר מוחדר דרך האף, ניתוח זה מועדף בשנים האחרונות במיוחד ברוב המקרים של סינוסיטיס כרונית, ניתוח זה בעל זמן התאוששות, עלות ואחוזי הצלחה טובים יותר מאשר הניתוח המסורתי. בניתוח אנדוסקופי לטיפול בסינוסיטיס יש שימוש על מנת להסיר חתיכות קטנות של עצם אם מדובר במבנה לא תקין של העצמות סביב דרכי הנשימה והניקוז. בנוסף לכך ניתן להסיר גורם זר (בעיקר בילדים), פוליפ או אף גידול.
• ניתוח מסורתי – סוג זה של ניתוח היה הטיפול העיקרי עד לא מכבר אך מאז שפותחה האופציה האנדוסקופית הוא משומש פחות. שימוש בשיטה זו כיום נעשה בעיקר במקרים בהם נוצרים סיבוכים כתוצאה מסינוסיטיס אשר גרמה להתפתחות של מוגלה בחללי הסינוסים, זיהום חיידקי של עצמות הפנים והגולגולת או כאשר יש חשש לזיהום המוח. בניתוח המסורתי לטיפול בסינוסיטיס מבוצע חתך על מנת להגיע לחללי הסינוסים, החתך מבוצע לרוב בתוך הפה או דרך עור הפנים, כתלות בחללי בסינוסים המזוהמים.
• ניתוח חדשני – בשיטה החדשנית אשר נקראת Balloon Sinuplasty מוחדר אנדוסקופ דרך האף לחלל הסינוס החולה, על גבי האנדוסקופ מוחדר בלון אשר משמש להרחבת האיזור. כאשר מגיעים לחחל הסינוס החסום הרופא מנפח את הבלון ובכך מרחיב את מעבר הניקוז ללא נזק משמעותי לרקמות מסביב. ניתוח זה יעיל רק בחלק מחללי הסינוסים ורק במקרים בהם החסימה נגרמת על ידי נפיחות או מבנה צר של האף או דרכי הניקוז.