סרטן הלבלב

סרטן בלבלב מתחיל ברקמות הלבלב – איבר גדול הדומה בצורתו לאגס אשר שוכב על הצד, הממוקם מאחורי החלק התחתון של הבטן. הלבלב הינו חלק קריטי ממערכת העיכול. הלבלב מפריש אנזימים (חלבונים המעוררים תהליכים כימיים) אשר עוזרים בתהליך העיכול, והורמונים אשר עוזרים לווסט את המטבוליזם (חילופי החומרים) של סוכרים.

סרטן הלבלב מתפתח כאשר תאים בלבלב מפתחים מוטציות (שינויים) גנטיות. מוטציות אלה גורמות לתא לגדול ללא שליטה ולהמשיל לחיות מעבר לזמן שבו תאים רגילים היו מתים. הצטברות של תאים כאלה יכול לגדול ולהפוך לגידול.

כאשר מדובר בסרטן הלבלב, לרוב, הערכת הסיכויים לשרוד היא מאוד נמוכה, אפילו כאשר האבחון נעשה בשלביה המוקדמים של מחלת הסרטן. סרטן הלבלב מתפשט מהר ולעיתים מאוד נדירות מאובחן בשלביו המוקדמים, וזוהי סיבה עיקרית לכך שסרטן זה גורם לרוב מקרי המוות מסרטן. הסימנים והסימפטומים של המחלה לא מופיעים עד שהסרטן כבר הגיע לשלבים המתקדמים של המחלה והסרת הסרטן באמצעות ניתוח כבר לא אפשרית.

IPMN הוא סוג של סרטן הלבלב אשר מאובחן לעיתים יותר ויותר קרובות. את הסרטן הזה בדרך כלל מאבחנים באמצעות אנדוסקופיה (בדיקת חללים פנימיים באמצעות אנדוסקופ).

הסוג הנפוץ ביותר של סרטן הלבלב הינו סרטן המתחיל בבלוטות האקסוקריניות (הפרשה הורמונלית חיצונית – מפרישות הורמונים לתוך תעלות אשר בסופו של דבר מסתיימות בתריסריון. הורמונים אלה עוזרים בתהליך העיכול של האוכל.), סרטן זה נקרא אדנוקרצינומה (סרטן שמתחיל בתאים המרפדים דפנות או משטח פנימי של איברים בגוף) של הלבלב. הבלוטות האנדוקריניות של הלבלב (הפרשה הורמונלית פנימית – מפרישות הורמונים כגון אינסולין לתוך מערכת הדם) יכולות להוביל לסרטן מסוג אחר לגמרי של הלבלב, הנקרא קרצינומה (גידול ממאיר) נוירואנדוקרינית של הלבלב.

אדנוקרצינומה של הלבלב הוא אחד הסרטנים האלימים יותר מכל סוגי הסרטן. בזמן שמאבחנים את המחלה, אצל רוב האנשים המחלה כבר הגיע לשלב כה מתקדם שהסרטן כבר התפשט לאיברים מרוחקים בגוף. בנוסף, סרטן הלבלב די עמיד לטיפולים תרופתיים, והטיפול היחיד שבעזרתו אולי ניתן לטפל בסרטן זה הוא באמצעות ניתוח.

סימפטומים

הסימנים והסימפטומים של מחלת סרטן הלבלב לרוב לא מופיעים עד שהמחלה מגיעה לשלבים המתקדמים שלה. כאשר סימפטומים כן מופיעים הם עלולים לכלול:

• כאבים בבטן העליונה אשר עלולים להקרין לגב.
• הצהבה של העור והלבן של העיניים (צהבת).
• חוסר תיאבון
• ירידה במשקל
• דיכאון

גורמים

ישנם מספר גורמי המגבירים את הסיכון לחלות בסרטן הלבלב והם כוללים:

• עישון
• להיות בעודף משקל או שמנים
• עבר אישי או משפחתי של דלקות כרוניות (ממושכות) בלבלב
• עבר אישי או משפחתי של סרטן הלבלב
• עבר משפחתי של תסמונות גנטיות אשר יכולות להגביר את הסיכון לחלות בסרטן, כגון מוטציה בגן 2BRCA.
• גיל מבוגר. סרטן הלבלב תרחש לרוב אצל אנשים מבוגרים. רוב האנשים המאובחנים בסרטן הלבלב נמצאים בשנות ה- 70 וה- 80 לחייהם.
• צבע עור שחור. סרטן הלבלב נפוץ יותר אצל אנשים שחורים מאשר אצל לבנים.

מתי ללכת לבדיקת רופא? אם תם חווים ירידה לא הגיונית ולא מוסברת במשקל, כאבי בטן, צהבת או סימנים וסימפטומים אחרים שמטרידים אתכם. ישנן הרבה מחלות אחרות אשר יכולים לגרום לאותם סימפטומים כמו אלה של סרטן הלבלב, כך שהרופא שלכם יבדוק את כל האפשרויות הללו בנוסף לסרטן הלבלב.

בדיקות ואבחון

חוקרים מחפשים דרכים לאבחן סרטן הלבלב בשלבים מוקדמים יותר. אך לא ברור מי צריך לעבור בדיקות ואילו בדיקות יכולות לאבחן סרטן הלבלב בצורה הכי אמינה בשלביו הראשונים. כיום לא קיימת בדיקה סטנדרטית לאבחון סרטן הלבלב.

אם הרופא שלך חושד שעלול להיות לך סרטן הלבלב, אתה יכול לעבור אחת או יותר מהבדיקות הבאות כדי לאבחן את הסרטן:

• אולטרסאונד – אולטרסאונד משתמש בגלי קול כדי ליצור תמונות מעות של האיברים הפנימיים, כולל הלבלב. שמים את החיישן (המתמר) של האולטרסאונד על הבטן העליונה כדי לקבל את התמונה הרצויה.
• טומוגרפיה ממוחשבת (סריקת CT, סריקת איברים במכונת רנטגן אשר יוצרת תמונות חתכיות ממוחשבות של הגוף). במקרים מסוימים יתכן שיזריקו לכם צבע לוריד ביד כדי לעזור ולהדגיש את האזורים שאותם הרופא רוצה לראות.
• MRI – הדמיית תהודה מגנטית – סריקה מגנטית, לא פולשנית שמבוצעת במגנטים במקום בקרינה בכדי לקבל תמונה מדויקת יותר של רקמות פנימיות.
• ERCP – בתהליך זה משתמשים בצבע כדי להדגיש את צינור המרה (צינור המוביל מיץ מרה מהכבד או המרה אל המעיים הדקים) בלבלב. הרופא מעביר צינור דק וגמיש (אנדוסקופ) בעדינות דרך הגרון, דרך הבטן ולחלקו העליון של המעי הדק. משתמשים באוויר כדי לנפח את צינורות המעי כדי שהרופא יצליח לראות את הפתחים של הלבלב וצינורות המרה בצורה טובה יותר. מזריקים צבע לצינורות דרך צינור חלול (קתטר) אשר מועבר דרך האנדוסקופ. לבסוף, מצלמים את צינורות המרה באמצעות צילומי רנטגן. אפשר לעשות ביופסיה (דגימת רקמה) במהלך בדיקה זו.
• אולטרסאונד אנדוסקופי – השימוש באולטרסאונד כדי להפיק תמונות של הלבלב מתוך הבטן. מכשיר האולטרסאונד מועבר דרך אנדוסקופ לתוך הבטן כדי להפיק את התמונות. אפשר גם לעשות ביופסיה במהלך בדיקה זו.
• PTC – במהלך בדיקה זו מזריקים לכבד צבע כדי להדגיש את צינורות המרה. הרופא מחדיר בזהירות מחט דקה לתוך הכבד ומזריק את הצבע לתוך צינורות המרה שבכבד. מכשיר רנטגן מיוחד, פלואורוסקופ (מכשיר לראייה פלורוסנטית), עוקב אחר הצבע כאשר הוא עובר בצינורות המרה.
• ביופסיה – במהלך הביופסיה הרופא לוקח דגימה קטנה של רקמה מהלבלב לבדיקה תחת מיקרוסקופ. את הדגימה לביופסיה אפשר להשיג באמצעות החדרת מחט דרך העור ללבלב, או באמצעות אולטרסאונד אנדוסקופי – מאפשר החדרת מכשירים מיוחדים ללבלב.