סרטן הערמונית

סרטן הוא מחלה שבה תאים מתרבים ללא שליטה וללא בקרת הגוף, סרטן הערמונית הוא סרטן המתפתח בבלוטת הערמונית הממוקמת באגן. בלוטת הערמונית הינה חלק מאיבר המין הגברי אשר עוזרת בייצור ואגירה של נוזל הזרע, לכן סרטן הערמונית יכול להתפתח רק אצל גברים. סרטן זה במקום התשיעי בשכיחותו בעולם והינו הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים, 1 מכל 6 גברים בארה"ב יחלה במחלה, אולם מכיוון שגידולים בסרטן זה בדרך כלל מתפתחים לאט ולרוב אצל גברים מעל גיל 60, רוב הגברים המפתחים סרטן ערמונית לא סובלים מסימפטומים כלל, לא עוברים כל טיפול ולבסוף מתים מסיבות אחרות (סרטנים אחרים או זקנה). ישנם גם מקרים, לרוב אצל גברים צעירים יותר, בהם הסרטן מתפתח מהר ומתפשט לרקמות אחרות.

בשלבים הראשונים של סרטן הערמונית, המחלה מקומית ואינה מסכנת חיים, אך ללא טיפול הסרטן יכול לשלוח גרורות (תאים סרטניים הפולשים לאזורים אחרים בגוף), בעיקר לעצמות ובלוטות הלימפה, ובסופו של דבר לגרום למוות.

סימפטומים

סרטן הערמונית בשלביו הראשוניים לרוב חסר סימפטומים ולעיתים מתגלה בבדיקות דם שגרתיות, לעומת זאת ישנם מקרים בהם מופיעים סימפטומים בשלבים אלה אשר כוללים: מתן שתן תדירה ומוגברת בלילה, קשיים בהתחלה ושמירה על זרם קבוע של שתן, דם בשתן וכאבים בזמן מתן השתן. סימפטומים אלה נגרמים כתוצאה מכך שבלוטת הערמונית מקיפה את השפכה (הצינור דרכו יוצא השתן והזרע) הקשורה אליה. סרטן הערמונית עלול לגרום גם לבעיות בתפקוד המיני למשל בהשגת זקפה או שפיכה כואבת.

סרטן הערמונית בשלביו המתקדמים יכול להתפשט לאזורים אחרים בגוף ולגרום לסימפטומים נוספים, הנפוץ ביותר הינו כאבי עצמות תכופים בחוליות, באגן ובצלעות. התפשטות הסרטן לחוליות עלול לגרום גם ללחצים בעמוד השדרה, חולשת רגליים וחוסר שליטה על הצרכים.

גורמים

ישנם גורמים רבים המעורבים בהתפתחות הסרטן:

• גזע: לגברים בעלי עור שחור יש 61% יותר סיכוי לחלות בסרטן הערמונית ושיעור התמותה גדול פי 2.5 בהשוואה לגברים בעלי עור בהיר.
• גיל: זהו הגורם העיקרי לסרטן הערמונית אשר מתרחש לרוב אצל גברים מעל גיל 50. כ- 70% מכלל מקרי סרטן הערמונית מאובחנים בגברים מעל גיל 65.
• היסטוריה משפחתית: גברים בעלי קרוב משפחה מדרגה ראשונה (אב, אח או בן) עם היסטוריה של סרטן הערמונית בעלי סיכוי גבוה פי 2 מהרגיל לחלות במחלה, סיכוי זה גובר אף יותר אם קרוב זה אובחן למחלה בגיל צעיר. הגורם הגנטי קשור לגנים רבים בניהם שניים חשובים (1BRCA ו- 2BRCA) הידועים גם בהשפעתם על הסיכוי לחלות בסרטן השד והשחלות אצל נשים.
• תזונה: מחקרים רבים מראים כי גברים האוכלים מזון עתיר שומנים בעלי סיכוי גבוה יותר לחלות בסרטן הערמונית, השמנת יתר הינה גורם נוסף המגביר את הסיכוי, בנוסף צריכה מועטה של ויטמין E (ירקות ירוקים) ואומגה 3 (דגים) מגבירה את הסיכוי לחלות.
• מקום מגורים: גברים הממעטים להחשף לשמש בעלי סיכוי גבוה יותר לחלות במחלה, זאת מכיוון שרמת הוויטמין D שלהם יורדת כתוצאה מכך.
• הורמונים: רמות גבוהות של ההורמון טסטוסטרון עלולות להגביר את הסיכוי לחלות.
• תרופות: ישנו קשר בין התפתחות סרטן הערמונית לשימוש בתרופות, תהליכים רפואיים ומצבים בריאותיים. זיהום או דלקת בבלוטת הערמונית יכולים להגביר את הסיכוי לחלות במחלה.

אבחון

נדיר לאבחן סרטן ערמונית ע"פ סימפטומים, הדרך היעילה ביותר לאבחון היא ע"י בדיקת דם המודדת את רמת ה- PSA (חלבון המיוצר ע"י תאי הערמונית) ובדיקת DRE (בדיקה רקטלית דיגיטאלית – בודקת אם ישנו אזור לא נורמלי בצידה האחורי של בלוטת הערמונית שעלול להיות סרטני – 85% ממקרי סרטן הערמונית מתפתחים באזור זה). במידה ותוצאות הבדיקות מראות על סיכוי לסרטן הערמונית אז בדיקות פולשניות יותר מבוצעות. הבדיקה היחידה שיכולה לאשר בוודאות סרטן הערמונית הינה הביופסיה (בדיקה מיקרוסקופית של תאי הערמונית).

ישנן בדיקות נוספות המאפשרות את בדיקת הערמונית לפני הביופסיה, בניהן ציסטוסקופיה (בדיקה פנימית של שלפוחית השתן), בדיקות CT (בדיקה לא פולשנית המניבה תמונה תלת-ממדית של פנים הגוף) ועוד.

שלב חשוב באבחון סרטן הערמונית הינו קביעת שלב הסרטן או מה דרגת התפשטותו, ידע זה עוזר בבחירת הטיפול המתאים. השיטה השכיחה ביותר היא באמצעות מערכת TNM- בדיקה המגדירה את גודל הגידול, מספר בלוטות הלימפה המעורבות והחשוב ביותר - קיומן של גרורות אחרות, כלומר אם הסרטן התפשט.

טיפול ותופעות לוואי

ישנם מספר טיפולים אפשריים בהתאם למצב הרפואי של החולה, אך ברגע שהסרטן פלש לרקמה העוטפת את הערמונית, הטיפולים הידועים היחידים הם ניתוח והקרנה כאשר שניהם עלולים להגביל את היכולת לזקפה לאחר מכן. השלכות הטיפול על החולה ודרגת החלמתו תלויות בגורמים שונים כגון: גיל, מצב בריאותי, מידת התפשטות הסרטן, תוצאות הביופסיה ותגובת הסרטן לטיפול ראשוני. כאשר מדובר בסרטן מקומי של בלוטת הערמונית, על החולה לבצע החלטה בבחירת הטיפול בהסתמך על השפעות מועילות ותופעות לוואי של כל טיפול וע"פ הדרכה רפואית.

טיפולים בסרטן מקומי:

• HIFU – זהו השימוש בגלי קול כדי לחמם את רקמת הערמונית וכך להרוג את התאים הסרטניים. טיפול זה פוגע באזורים ספציפיים בערמונית ולכן בעל סיכון מינימלי לפגוע בתאים בריאים.
• הקרנה – מטרת הטיפול היא להרוג את התאים הסרטניים, משתמשים בטיפול זה בכל שלב של סרטן הערמונית או כאשר הניתוח לא הצליח. לעיתים נדירות יותר משתמשים בשיטה זו גם כאשר הסרטן גורם ללחץ בעמוד השדרה. בדרך כלל טיפול זה מוצע לגברים בעלי בעיות רפואיות המגבירות את סיכון הניתוח. תופעות הלוואי של הקרנה עלולות להופיע כמה שבועות לאחר תחילת הטיפול בניהן שלשול ודימום קל בפי הטבעת בנוסף לחוסר שליטה במתן שתן ואימפוטנציה. לתופעות אלה יש נטייה להשתפר עם הזמן.
• חשיפת בלוטת הערמונית לטמפרטורות של קיפאון (Cryosurgery) – טיפול זה פחות פולשני מניתוח להסרת הערמונית ואין צורך בהרדמה כללית כמו בניתוח למעט מקרים נדירים. בנוסף לכך, טיפול זה בדרך כלל גורם לפחות בעיות שליטה על שלפוחית השתן מטיפולים אחרים, אך אימפוטנציה מתרחשת כ- 90% מהמקרים. כאשר משתמשים בטיפול זה כטיפול ראשוני, משך התקופה בה החולה נקי מסרטן גדל ב- 10 שנים (יותר מכל טיפול אחר).
• ניתוח – הסרת בלוטת הערמונית באמצעות ניתוח יעילה בשלבים המוקדמים של סרטן הערמונית. ישנן שתי אפשרויות לניתוח: דרך חתך בבטן או דרך חתך בחיץ הנקבים (האיזור בין כיס האשכים לפי הטבעת). ניתוח עלול לגרום לפגיעה בעצבים דבר העלול לפגוע באיכות החיים של השורד.

טיפולים בסרטן שהתפשט:

• תרפיה הורמונלית –שימוש בתרופות או ניתוח כדי למנוע מהתאים הסרטניים את ההורמון (DHT) הנוצר בערמונית אשר חיוני לגדילה והתפשטות של רוב תאי סרטן הערמונית. לעיתים קרובות טיפול זה גורם לגידול להפסיק לגדול ואף להתכווץ, אך החלמה מלאה נדירה שכן תאי הסרטן נהיים חסינים לטיפול לאחר שנה-שנתיים. ניתן להשתמש בטיפול זה גם אצל גברים העוברים הקרנה או לאחר ניתוח כדי למנוע חזרה של המחלה.
• כימותרפיה – שימוש בחומרים המסוגלים להרוג תאים סרטניים, מטרת חומרים אלו היא תאים המתחלקים בקצב מהיר דבר המאפיין תאי סרטן.
• הסרת האשכים – על מנת להפחית את רמת הורמון הטסטוסטרון ולשלוט בהתפתחות הסרטן.

בנוסף לטיפולים מבצעים גם השגחה אקטיבית- בדיקות תדירות ללא טיפולים פולשניים, זה נעשה לרוב בחולים מבוגרים בהם הסרטן בשלביו הראשונים וקצב התפתחותו איטי.

ישנן 6 קטגוריות של תופעות לוואי המלוות טיפולים בסרטן הערמונית:

• חוסר שליטה במתן שתן – דרגות שונות של חוסר שליטה אשר לעיתים מלווה בכאב בזמן מתן שתן.
• חוסר תפקודו של המעי – חוסר שליטה על הצרכים, צרכים לא סדירים (שלשול) ודימום של פי הטבעת. תופעות אלה שכיחות יותר בעיקר לאחר טיפולי הקרנה.
• חוסר יכולת לזקפה – כמעט כל הגברים יחוו תופעה זו למשך כמה חודשים ראשונים לאחר הטיפול.
• אובדן פוריות – לרוב לא ניתן להפרות ע"י קיום יחסי מין לאחר טיפול ראשוני שכן יש אובדן של זרמת הזרע, במקרים מסויימים ניתן לבצע הפריות חוץ גופניות.
• השפעות של חוסר בטסטוסטרון – גלי חום, ירידה בחשק המיני, חוסר זקפה, תשישות, אוסטאופורוזיס (דלדול העצם), העלאה במשקל, ירידה במסת השרירים, אנמיה ואובדן זיכרון. רוב הגברים המקבלים תרפיה הורמונלית סובלים מחלק תופעות אלו.
• תופעות לוואי כתוצאה מכימותרפיה – בחילות, הקאות, בעיות שינה ותשישות כללית.

הימנעות

כדי להפחית את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית מומלץ לבצע את הדברים הבאים:

1.בדיקה רקטלית ו- PSA שנתית.
2.ע"פ מספר מחקרים הסיקו כי גברים אשר הגיעו לשפיכה חמש פעמים בשבוע בשנות ה-20 לחייהם היו בעלי סיכוי נמוך יותר לחלות בסרטן הערמונית.
3.שמירה על משקל בריא ע"י פעילות גופנית וצריכת קלוריות מתונה. גברים מעל גיל 65 אשר עסקו בפעילות גופנית אינטנסיבית במהלך חייהם, בסיכון נמוך בכ- 70% לפתח סרטן הערמונית מתקדם ולמות ממחלה זו.
4.תזונה נכונה ומאוזנת הכוללת: תזונה נכונה והקפדה על אכילת כמות מתונה של בשר אדום, צריכת סידן מתונה, אכילת דגים (מכילים אומגה 3 העוזרת במניעת סרטן הערמונית), שתיית תה ירוק, צריכת ויטמין E ואכילת 5 מנות של פירות וירקות כל יום.