קדחת הדנגי

קדחת הדנגי הינה מחלה הנגרמת על ידי וירוס המועבר ע"י עקיצת יתושים הנושאים אחד מארבעת סוגי הוירוסים הגורמים למחלה. (היא אינה מדבקת ולא ניתן להעבירה מאדם לאדם.) זוהי מחלה שכיחה באזורים טרופיים (חמים ולחים) וסובטרופיים באזורים בעולם כגון אפריקה, דרום-מזרח אסיה ויפן, הודו, המזרח התיכון, האיים הקאריביים, מרכז ודרום אמריקה, אוסטרליה, דרום ומרכז האוקיינוס השקט. התפרצויות של קדחת הדנגי מתרחשות בעונת הגשמים. על מנת להקטין את הסיכויים להידבק בקדחת הדנגי כאשר מטיילים באזורים הידועים למחלה יש למרוח חומר דוחה חרקים וללבוש בגדים המכסים את הזרועות, רגליים וכפות רגליים.

זוהי מחלה חריפה אשר מופיעה באופן פתאומי ומלווה בכאבי ראש, חום גבוה, תשישות, כאבים חזקים בפרקים ובשרירים, בלוטות נפוחות ופריחה. רוב האנשים מחלימים מהמחלה בתוך כשבועיים, עד אז מומלץ להקפיד לשתות הרבה נוזלים ולנוח.

קדחת דנגי המוראגית (דימומית) הינה צורה חמורה יותר של המחלה הגורמת לכאבי ראש, חום גבוה, פריחה, דימומים בגוף - דימומים נקודתיים (אבעבועה קטנה אדומה או סגולה מתחת לעור), דימום מהאף או מהחניכיים, צואה שחורה ועוד. צורה זו של קדחת הדנגי עלולה להיות קטלנית.

המחלה יכולה להתפתח לצורה הנקראת תסמונת הלם דנגי שבה יש קריסה של מחזור הדם והיא הקטלנית מבין הצורות השונות של קדחת הדנגי.

מכיוון שקדחת הדנגי נגרמת ע"י אחד מארבעה סוגי וירוסים, אפשר להידבק במחלה מספר פעמים. אך הידבקות בקדחת הדנגי גורמת לחסינות תמידית (לכל החיים) נגד אותו סוג של וירוס שאליו נחשף החולה. ישנם 50-100 מקרים של קדחת הדנגי בשנה בעולם.

גורם

קדחת הדנגי יכולה להתפתח מהידבקות באחד מארבעה סוגים של וירוסים: DEN-1, DEN-2, DEN-3, ו-DEN-4. אפשר להידבק בכל אחד מהם במהלך החיים אך רק פעם אחת כל אחד. יתושים נדבקים בוירוס לאחר שהם עוקצים אדם חולה וכך הם מעבירים את הוירוס לאדם הבא.

סימפטומים

הסימפטומים של קדחת הדנגי הרגילה וללא הסיבוכים מתחילים בחום גבוה של 40 מעלות צלזיוס כ-4-7 ימים מיום העקיצה ע"י יתוש הנושא את המחלה והם כוללים: כאבי ראש חזקים, כאבים מאחורי העיניים, כאבים בגב התחתון, בלוטות לימפה נפוחות בצוואר ובמפשעה, כאבים חזקים בפרקים ובשרירים, בחילות והקאות ופריחה.

הפריחה עלולה להופיע כמעט בכל הגוף 3-4 ימים לאחר שהתחיל חום גבוה ואז להירגע לאחר יום-יומיים. ייתכן פריחה חוזרת לאחר כמה ימים.

החום הגבוה וסימנים אחרים נמשכים 2-4 ימים ומלווים מירידה מהירה של החום עם הזעה מרובה. זה קורה לפני תקופה של חום גוף נורמלי ותחושת בריאות הנמשכת בערך יום. לאחר מכן יש עלייה מהירה נוספת של החום והפריחה מופיעה שוב ומתפשטת לכל הגוף למעט הפנים. כפות הידיים והרגליים עלולות להיות אדומות ונפוחות.

הסימפטומים של קדחת דנגי המוראגית כוללים את כל הסימפטומים של קדחת דנגי קלאסית בנוסף לנזק ניכר לכלי הדם והלימפה, דימום מהאף, מהחניכיים או מתחת לעור (אשר גורמים לשטפי דם סגלגלים). צורה זו של קדחת הדנגי עלולה לגרום למוות.

הסימפטומים של תסמונת הלם הדנגי כוללים את כל הסימפטומים של קדחת הדנגי הקלאסית ושל קדחת דנגי המוראגית בנוסף לנוזלים הזולגים החוצה מכלי הדם, דימום מסיבי והלם (כתוצאה מלחץ דם מאוד נמוך). צורה זו של המחלה לרוב מופיעה אצל ילדים (ולעיתים רחוקות אצל מבוגרים) החווים את ההידבקות השנייה שלהם בקדחת הדנגי. היא לעיתים קטלנית, בעיקר אצל ילדים.

אבחון

האבחון של קדחת הדנגי נעשה באמצעות שתי בדיקות דם במרחק של 2-3 שבועות אחת מהשנייה. הבדיקה מראה אם דגימת דם מכילה נוגדנים לוירוס. כאשר מדובר במגיפה, הרופא לרוב יכול לאבחן את קדחת הדנגי באמצעות הסימפטומים הטיפוסיים למחלה.

טיפול

אמנם אין טיפול ספציפי לקדחת הדנגי ורוב האנשים מחלימים תוך שבועיים, כדי לעזור לזרז את תהליך ההחלמה רופאים ממליצים: מנוחה מרובה, שתייה של הרבה נוזלים ותרופות להורדת החום. (מומלץ לא לקחת אספירין.) לסימפטומים חמורים כגון הלם ותרדמת, טיפול נמרץ ומוקדם בנוזלים יכול להציל חיים.

הימנעות

הדרך היעילה ביותר להימנע מהידבקות בקדחת הדנגי היא לנקוט באמצעי זהירות מיוחדים כדי להימנע מעקיצות ע"י יתושים. כאשר נמצאים בחוץ באזורים שבהם יש את המחלה, יש להשתמש ב- DEET (חומר דוחה חרקים) לדחיית היתושים, ולהתלבש בבגדים מגנים – שרוולים ארוכים, מכנסיים ארוכים, גרביים ונעליים סגורות. מכיוון שסוג היתושים אשר מדביקים בקדחת הדנגי עוקצים בשעות היום, יש לנקוט באמצעי זהירות בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות ושעות אחר הצהרים המאוחרת (לפני החשיכה). אמצעי זהירות נוספים כוללים: יש להקפיד על דלתות וחלונות אשר ללא רשתות סגורים, לוודא שרשתות בחלונות ובדלתות תקינות, להיפטר מאזורים שבהם יתושים מתרבים, כגון מים עומדים בעציצים, מכלים, אמבט ציפורים וכו'.

סיבוכים

רוב האנשים הנדבקים בקדחת הדנגי מבריאים תוך שבועיים. חלקם, בעיקר מבוגרים, עלולים להיות עייפים ו/או מדוכאים מספר שבועיים עד חודשים לאחר ההדבקות בוירוס. הצורות החמורות יותר של קדחת הדנגי, קדחת דנגי המוראגית ותסמונת הלם הדנגי, יכולות לגרום לנזקים לכלי הדם ולכבד ועלולות להיות קטלניות.

קדחת הדנגי הקלאסית לא גורמת למוות והינה קטלנית בפחות מ-1% מהמקרים.