דלקת התוספתן (אפנדיציטיס)

דלקת התוספתן אשר ידועה בשם אפנדיציט הינה דלקת של חלקו של המעי הגס אשר נקרא תוספתן. אורך התוספתן הינו כ 10 ס"מ, הוא מחובר בצידו האחד למעי הגס וקצהו השני סגור. מיקומו של התוספתן יכול להשתנות מאדם לאדם (ועל כן גם מיקום הסימפטומים משתנה) אך לרוב הוא נמצא ברביע הימני התחתון של הבטן. עד היום תפקידו של התוספתן איננו ידוע, שכן אנו מסוגלים לחיות בלעדיו ללא שום בעיה. הסברה הנוכחית לגבי המצאותו של התוספתן היא שהוא שריד אבולוציוני אשר שימש אב קדמון אך בבני אדם הוא איבד את תפקידו, בדומה לעצם הזנב. דלקת התוספתן הינה מצב המצריך טיפול רפואי מיידי שכן דלקת התוספתן יכולה להחמיר עד כדי ניקובו (הידועה כ "התפוצצותו") מה שעלול להוביל לדלקת הצפק ולדלקת בחלל הבטן אשר עלולות להסתיים בנזקים חמורים ואף במוות. דלקת התוספתן הינה שכיחה למדי, כך בארה"ב 1 מכל 15 אנשים לוקה בדלקת זו במהלך חייו, אף על פי שדלקת התוספתן עלולה להופיע בכל גיל, היא שכיחה יותר בין הגילאים 10-30.

גורמים

דלקת התוספתן נגרמת עקב חסימה בפתח התוספתן או בחסימה הממוקמת באיזור אחר בו. ישנם מספר גורמים העלולים ליצור חסימה בתוספתן:

• צואה.
• מוקוס.
• גורם זר.
• סרטן.
• התנפחות הרקמה הלימפתית.

חסימת התוספתן יכולה להגרם עקב הצטברות של מוקוס או צואה בתוספתן. לאחר הצטברות הצואה או המוקוס, הם מתקשים מאד עד לכדי חסימת התוספתן. גורם נוסף יכול להיות הרקמה הלימפתית אשר קיימת בתוספתן, כך כתגובה לזיהום מגיבה רקמה זו בהתנפחות ופעילות כחלק מפעולתה כרקמה לימפתית של מערכת החיסון ולעיתים רקמה זו עלולה להתנפח ולגרום לחסימה. לאחר שנוצרת חסימה בתוספתן הדבר מוביל להצטברות החיידקים אשר באופן רגיל נמצאים בתוספתן (מערכת העיכול מלאה בחיידקים שעוזרים לפעולת העיכול אך הם אינם מזיקים כל עוד נשארים בתוך מערכת העיכול), חיידקים אלו גורמים לאינפקציה בדופן התוספתן. לאחר שלב זה מתגונן הגוף כנגד חיידקים אלו ע"י מערכת החיסון אשר מפעילה את הגורמים הדלקתיים על מנת להלחם בזיהום החיידקי, כך מתקבלת דלקת התוספתן.

גורם נוסף אשר עלול לגרום לכך הינו קרע בתוספתן אשר גורם להתפשטות החיידקים הנמצאים בו אל סביב התוספתן או אף אל חלל הבטן ולזיהום קשה. הסיבה לקרע זה איננה ידועה עד היום אך הסברה היא שהוא נגרם עקב שינויים ברקמה הלימפתית של התוספתן (מקור השינויים איננו ידוע).

סיבוכים

דלקת התוספתן יכולה להיות לעיתים דלקת קלה יחסית, כך הגוף מצליח לנצח את התפשטות החיידקים ולמנוע נזק לרקמות הגוף. ניתן לרוב לחוש בצלקת רקמתית (מעין גוש קשה) באיזור התוספתן – שנמצא לרוב ברביע הימני התחתון, אך יכול גם להמצא ברביע הימני העליון. יחד עם זאת יתכנו סיבוכים בדלקת התוספתן ולכן בכל מקרה יש לחוש לקבלת עזרה רפואית מיידית. הסיבוך הנפוץ ביותר הוא "התפוצצות" התוספתן, במקרה זה התוספתן אינו מתפוצץ כפי שנהוג לחשוב אלא הוא מנוקב ותוכנו עם החיידקים שבו מתפזר אל הרקמות סביב, מה שעלול לגרום לנזק רב וחמור. הסיבה העיקרית לניקובו של התוספתן היא איחור באבחון דלקת התוספתן ואי מתן טיפול הולם בזמן. באופן כללי ניתן לראות כי ככל שעובר זמן רב יותר מאבחון דלקת התוספתן וטיפול בה, כך עולה הסיכוי לניקובו של התוספתן והחמרת המצב.

סיבוך נוסף אך פחות שכיח העלול להתרחש הוא חסימת המעיים. החסימה נוצרת כאשר הדלקת סביב התוספתן גורמת לשריר המעיים לחדול מפעילותו הנורמלית, כך פעילות המעיים נפגעת ותוכן המעיים אשר בדרך כלל נע לאורך המעיים על ידי פעילות שריר המעיים פשוט נתקע במקומו.

הסיבוך הקשה ביותר שעלול להתפתח במקרה של דלקת התוספתן הינו אלח-דם (ספסיס). במצב זה חיידקים מגיעים למערכת הדם וכך הם מסוגלים לנוע לכל מקום בגוף ולגרום לאינפקציה באיברים חשובים. מצב זה חמור ביותר שכן החיידקים יכולים לדרום לנזק משמעותי לאיברים כמו הלב, ובכך לגרום אף למוות של החולה.

סימפטומים

הסימפטומים של דלקת התוספתן משתנים בין אדם לאדם שכן תגובת הגוף לדלקת שונה בין אנשים, מערכת החיסון ורגישות לחיידקים משתנה ובנוסף מיקום התוספתן משתנה קלות בין אנשים. על כן הופעת הסימפטומים הבאים אינה בטוחה בכל הלוקים בדלקת התוספתן.

הסימפטומים הקלאסים של דלקת התוספתן הם:

• כאב עמום באיזור הטבור או הבטן העליונה אשר נע לכיוון הרביע הימני התחתון של הבטן, שם הוא הופך לכאב חד.
• בחילה ו/או הקאה מייד אחרי שכאב הבטן מתחיל.
• חוסר תיאבון.
• התנפחות הבטן.
• חום.
• חוסר יכולת להוציא גזים.

במקרים בהם מתפתח סיבוך של דלקת התוספתן ונוצרת חסימה במעיים, המעיים יתמלאו בנוזלים ובגזים. כך נראה התנפחות של הבטן, חוסר יכולת להוציא גזים, בחילות והקאות ותחושה כללית לא טובה.

במחצית מהמקרים יתרחשו הסימפטומים הבאים:

• כאב עמום או חד באיזור כלשהו בבטן, בגב או בפי הטבעת.
• כאבים במתן שתן.
• הקאה מייד לאחר תחושת כאב הבטן.
• התכווצויות קשות וכואבות.
• עצירות או שלשול המלווה בשחרור גז.

באופן כללי הסימפטום העיקרי של דלקת התוספתן הוא כאב בטן אשר בתחילה אינו ממוקם בנקודה ספציפית אחת ומרגיש כמו תחושה כללית לא טובה בכל איזור הבטן. הסימפטום העוקב הוא חוסר תיאבון אשר מלווה בבחילה או הקאה אשר נוצרים בשל חסימת התוספתן ולעיתים מעידים גם על חסימת המעיים.

כאשר הדלקת מתגברת היא מתפשטת בתוספתן ומגיעה למעטפת החיצונית שלו, בשלב זה הכאב הופך להיות חד יותר וממוקם באיזור הרביע הימני התחתון של הבטן ואף באיזור צידו הימני של האגן. אם התוספתן נקרע, האינפקציה מתפשטת בחלל הבטן ואז הכאב מתפשט לכל הבטן.

עוד מידע בנושא דלקת התוספתן (אפנדיציטיס)