רכב חשמלי נחשב לאלטרנטיבה נקייה ושקטה לרכב בנזין או דיזל. אך בשנים האחרונות עלתה שאלה מטרידה: האם השהות בתוך רכב חשמלי מזיקה לבריאות? הסוגיה סובבת בעיקר סביב קרינה אלקטרומגנטית ואיכות האוויר בתוך הרכב והמחקר בנושא מוסיף להתעדכן כל הזמן.
כשבדקתי את השאלה מהפן המקצועי, הבנתי שקיים בלבול בין עובדות מדעיות לבין תחושות ציבוריות. אנשים שומעים על “קרינה” וחוששים מבלי להבין במה מדובר. חשוב להסביר: כל מערכת חשמלית פולטת שדות אלקטרומגנטיים, אך עוצמתם משתנה וגם ההשפעה הבריאותית אינה מובנת מאליה.
מהי הקרינה האלקטרומגנטית בתוך רכב חשמלי?
רכב חשמלי מפעיל מנוע באמצעות חשמל שמוזן מסוללה גדולה, מה שמייצר שדות מגנטיים בתדר נמוך. אלו נמצאים בעיקר סמוך לרצפת הרכב, שם ממוקמת הסוללה הראשית. קרינה זו משתנה לפי מהירות הנסיעה, מאמץ המנוע ומיקום הישיבה ברכב.
מחקרים שבוצעו באירופה ובצפון אמריקה מצאו שהעוצמה נותרת ברוב המקרים נמוכה מאוד בין 0.1 ל-5 מיליגאוס. להשוואה, גבול הבטיחות של ארגון הבריאות העולמי הוא 2000 מיליגאוס לחשיפה רגעית. כלומר, הרמות ברכב חשמלי רחוקות מרמות מסוכנות.
בישראל, רשות החשמל ומשרד הבריאות עוקבים אחר תקני החשיפה לקרינה ממקורות בלתי מייננים. נתוני בדיקות שנעשו ברכבים חשמליים הנמכרים בארץ מראים שהקרינה בתוך תא הנוסעים עומדת בתקנים הקפדניים וחורגת רק לעיתים נדירות וגם אז לא בסיכון בריאותי ממשי.
גם כשמדברים על ליסינג לסיאט או לרכבי חשמל זולים יחסית, הנתונים דומים כל עוד מדובר ברכב תקני המיוצר לפי סטנדרטים בינלאומיים. המשמעות היא שגם בשוק הרכב הזמין לצרכן הישראלי, אין סיבה אמיתית לדאגה בשל קרינה אלקטרומגנטית.
מערכות נוספות שפועלות ברכב
מעבר למנוע, לרכב החשמלי יש גם מערכות נוספות שמייצרות שדות אלקטרומגנטיים: מסכי מידע, מערכות חניה אוטומטיות, חיישנים ואפילו המטענים האלחוטיים לסלולרי. אלה מוסיפים לחשיפה הכוללת, אך עדיין מדובר ברמות שדומות לאלו שנמצאות במכשירים ביתיים.
לדוגמה, מטען אלחוטי לסמארטפון שמוצמד ללוח השעונים עלול לפלוט יותר קרינה משדה המנוע. אך משמעות הקרינה הזו פחותה ביחס למרחק ורמת ההספק. ככל שמתרחקים מהמקור, העוצמה יורדת משמעותית.
השוואה בין רכבים חשמליים לרכבים רגילים
לעיתים קרובות עולה השאלה האם בקרינה מדובר בכלל? הרי גם רכבים רגילים כוללים מערכות חשמליות: מצבר, מדחס מזגן, מולטימדיה וכדומה. מבדיקות שנעשו בצי רכבים בישראל נמצא שבמקרים מסוימים דווקא ברכב בנזין הקרינה סמוכה לרגלי הנהג הייתה גבוהה יותר מאשר ברכב החשמלי.
כלומר, בעצם הנוכחות של זרם חשמלי ברכב מכל סוג יוצרת שדה מגנטי מסוים. אך כל עוד הרמות נמוכות, והחשיפה זמנית הסיכון הבריאותי אינו משמעותי לפי הידע המדעי הקיים.
תחושת מועקה או רעד – האם היא אמיתית?
יש נהגים שמדווחים על עייפות, סחרחורת או תחושת רטט אחרי נסיעה ארוכה ברכב חשמלי. תופעות אלו מעוררות חשש מקרינה, אך ייתכן שהן נובעות מגורמים אחרים כמו רעש רקע נמוך, שינוי בתנוחות הישיבה או חשיפה לחום מהתאמה לקויה של המזגן.
מכיוון שרכב חשמלי שקט בהרבה מרכב רגיל, המוח "מפצה" על חוסר הקלט האקוסטי בצורות שונות. דבר זה עלול לגרום לעייפות או בלבול קל אצל נוסעים מסוימים במיוחד בנסיעה עירונית שבה המוח רגיל לשמוע רעש מנוע.
איכות האוויר בתא הנוסעים
יתרון בולט לרכב חשמלי הוא הפחתת הזיהום באוויר החיצוני. בעיר כמו תל אביב, עם תנועה צפופה וכבישים עמוסים, היעדר פליטת מזהמים משפר משמעותית את איכות האוויר ברחוב. אך מה קורה בתא הנוסעים?
רכבים חשמליים אינם פולטים פחמן חד-חמצני או חלקיקים גלויים, אבל איכות האוויר בתוכם עדיין תלויה בתחזוקת מערכת הסינון. כל פילטר מזגן בין אם ברכב חשמלי או רגיל צריך החלפה סדירה. אם הוא נסתם, חלקיקים ונגיפים יכולים להישאר באוויר שבתא הנהג.
ברבים מהרכבים החשמליים החדשים בישראל מותקנת מערכת מערכת טיהור אוויר פנימית מסוג PM2.5 או HEPA. אלו יכולות לסנן עד 99.9% מהחלקיקים המזיקים יתרון משמעותי בהשוואה לרכב רגיל בן כמה שנים ללא מערכת סינון מתקדמת.
כיצד נוכל להפחית חשיפה לא רצויה?
גם אם הקרינה בסך הכול בטוחה ניתן לנקוט במספר צעדים פשוטים כדי לצמצם חשיפה יומית:
- עדיף להימנע מהנחת רגליים ישירות על רצפת הרכב, במיוחד בנסיעות ארוכות
- הרחיקו מטענים אלחוטיים מראש הנהג או מקום מנוחה ממושך
- שבו במקום האחורי ברכב אם אתם רגישים להשפעות סביבתיות
- תחזקו את מערכת הסינון הפנימית של הרכב ואל תתעכבו בהחלפת פילטרים
האם ילדים ונשים בהריון בסיכון גבוה יותר?
לפי ניסיון מחקרי בשוק האירופי והאמריקאי, אין הוכחה לכך שנסיעה ברכב חשמלי מסכנת במיוחד ילדים או נשים הרות. יחד עם זאת, מכיוון שגופם של ילדים קטן ורגיש יותר עדיף למקם את מושב הבטיחות רחוק מהרצפה ולעיתים אף לבחור בדגם רכב שבו הסוללה ממוקמת מאחור ולא מתחת למושבים.
באופן אישי, אני ממליץ לבדוק את עמדות המידע של היבואן או לבצע מדידה עצמאית של שדה מגנטי ברכב במיוחד אם מדובר בילדים עם רגישות תחושתית או שימוש יומיומי ממושך.
סיכום ביניים: מה אנחנו באמת יודעים?
החשש הבריאותי מרכב חשמלי אינו מבוסס על תשתית מדעית מוצקה, לפחות בשלב זה. החשיפות הן בתחום הבטוח לפי ההגדרות של גופי בריאות עולמיים. עם זאת, חשוב להמשיך לעקוב אחרי מחקרים חדשים, להתייעץ עם אנשי מקצוע ולהכיר את מקור התחושות.
המסר העיקרי שאני משתף עם לקוחות ושותפים: הבינו את הנתונים והקשר שלהם לצרכים האישיים שלכם. אם אתם בוחנים מעבר לרכב חשמלי עשו זאת בביטחון, עם ידע עדכני ותחזוקת הרכב הנכונה.
