כשלתינוק כואב, הוא בוכה. כל תינוק בריא בוכה. באמצעות הבכי, התינוק מעביר מסר להוריו ולסובבים אותו על תחושות כגון רעב, כאב, אי נחת ועייפות. ידוע כי תינוקות בוכים גם ללא סיבה ברורה: גם לאחר שהאכלנו אותם, החלפנו להם חיתול וטיפלנו בהם. יש שמסבירים את הבכי הבלתי מוסבר של התינוק כחלק מתהליך הסתגלותו אל העולם.

כאבי שיניים תינוקות

במקרה של כאבי שיניים – לתינוק יש סיבה טובה לבכות. מדובר בכאבים שיכולים להיות חזקים ביותר ולאמלל את חייו. לכן, חשוב להכיר את הגורמים האפשריים לכאבים מסוג זה שאינם עקב טראומה ברורה (כמו מכה חזקה לאזור פני התינוק), על מנת לטפל בהם אם וכאשר יופיעו.

במאמר זה נעסוק בשני גורמים מרכזיים לכאבי שיניים בתינוקות ובפעוטות: בקיעת שיניים ועששת.

בקיעת שיניים אצל תינוקות

בגיל שישה חודשים לערך בוקעות אצל תינוקות השיניים החותכות המרכזיות הראשונות בלסת התחתונה. עד לגיל שנתיים וחצי בוקעות שיני החלב (השיניים הנשירות) לפי הסדר הבא:

  • החותכות התחתונות והעליונות
  • הטוחנות הראשונות והניבים
  • הטוחנות האחוריות (סמוך לגיל שנתיים וחצי(

לגילאים המוזכרים ניתן להוסיף המתנה של עד תשעה חודשים בילדים שעקומת גדילתם איטית מהממוצע.

לעיתים, בקיעת שיני התינוק מלווה בדימום מהחניכיים ובכאבים חזקים. קיימת מחלוקת בקרב הרופאים האם עשויים להתלוות לבקיעה חום ושלשולים, ולכן במקרים אלה יש להגיע לבדיקה אצל רופא ילדים, ולבדוק אם אין מחלה אחרת ברקע. מחלה קשה עלולה לבקוע גם בשיניים שכבר בקעו וגם באלו שעודן חבויות בעצמות הלסת.

ישנן מספר פעולות שיש בהן כדי להקל על כאבי בקיעת השיניים:

  • לעיסת שערותיה של מברשת שיניים רכה לפעוטות, או נשכן טבעת ייעודי לכך. ניתן אף להניחם לפני כן במקרר, שכן גם פעולת הנשיכה וגם הקור מאוד יקלו את הכאבים.
  • עיסוי חניכיים עדין בעזרת האצבע.
  • לעיסת שורש צמח הסיגלית.
  • תה קמומיל או בבונג ללא סוכר.

פחות מומלץ - ג'ל שקונים בבית המרקחת ומכיל מעט חומר הרדמה. חומר זה נשטף במהירות עם הרוק ואינו יעיל במיוחד. בהקשר זה, יש לציין כי ה-FDA אוסר כיום על השימוש בתמיסות המכילות לידוקאין 2% בתינוקות וילדים להקלה על כאבי בקיעת שיניים.

ככלל, חשוב לדעת כי משרד הבריאות הישראלי ממליץ להעדיף טיפול לא תרופתי בכאבים מסוג זה. מומלץ לקרוא פירוט נוסף בנושא באתר משרד הבריאות.

עששת אצל תינוקות ופעוטות

מחלת העששת היא מחלה זיהומית הגורמת להרס הרקמות הקשות של השן ולרקב של הרקמות הרכות שלה. מדובר במחלה מחלה שכיחה ביותר, על אף למרות שהיא ניתנת למניעה כמעט מוחלטת בשלבה ההתחלתי שלה. תינוקות ופעוטות עשויים כמו כולם לפתח עששת, הטומנת בחובה פוטנציאל לסיבוכים רפואיים ולכאבים מיותרים.

הסיכון לעששת בתינוקות עולה, בין היתר, במצבים הבאים:

  • הרגלי תזונה - הזנת התינוק מגיל צעיר מבקבוק המכיל משקה שאינו מים, שימוש במוצץ מרוח בדבש או בסירופ מתוק (בעיקר לפני השינה).
  • הריון בסיכון - במידה והתינוק נולד לאם שהריונה כלל רעלת הריון, סוכרת הריון או שמירת הריון עקב דימומים תכופים או צירים מוקדמים.
  • חך שסוע ו/או שפה שסועה

  • הורי הילדים - הורים עשויים להעביר לילדיהם חיידקים, ולכן העברת חפצים (כפיות מוצצים וצעצועים המוכנסים לפה) מפיהם לפי התינוק מגבירה את הסיכון לעששת, קל וחומר אם להורים עצמם קיימים מוקדי עששת פעילים.
  • הקפדה על צחצוח - הקפדה לקויה על צחצוח שיניים והיגיינת הפה.

צחצוח שיניים לתינוקות

צחצוח שיני התינוק הוא פעולה מונעת אלמנטרית, שנועדה לסלק את רובד החיידקים ("פלאק") המצטבר על פני זגוגית השן השן (אמייל - השכבה החיצונית ביותר המצפה את כותרת השן).

להלן מספר דגשים לצחצוח:

  • יש להתחיל בצחצוח שיניים עם בקיעת השן הנשירה הראשונה, פעמיים ביום (ביקיצה ולפני השינה). ניתן לנקות את הפה והשיניים ע"י גאזה או בעזרת מברשת שיניים רכה. יש להתאים את גודל המברשת לתינוק. עד גיל שבע מומלץ כי ההורים יצחצחו בעצמם את שיני ילדיהם. על ההורים להמשיך ולצחצח את שיני הילד עד שהילד מוכיח שיש לו מיומנות מספקת לצחצח את שיניו בעצמו באופן יעיל.
  • ש להחליף מברשת שיניים אחת ל-3-6 חודשים, בעיקר אם סיבי המברשת כבר מכופפים.
  • לילדים הצורכים שתייה מוגזת ניתן להשתמש במשחות שיניים עם מקדם שחיקה נמוך (RDA < 40) . רצוי להימנע מצחצוח השיניים לפחות שעה לאחר שתייה חומצית או מוגזת.