תוכן [ הסתר ]

תעוקת חזה (Angina Pectoris) היא מצב בוא חשים כאבים ומיחושים באיזור החזה אשר נמשכים משניות בודדות ועד 30 דקות ואף יותר, שכיחותה עולה עם העליה בגיל. היא מהווה סימפטום למצבים בהם ישנה היצרות בעורקים הכליליים (עורקים המובילים דם ללב), בשל הצרות זו לא מגיעה כמות מספקת של דם וחמצן לשריר הלב דבר הפוגע בתפקודו התקין - מצב זה נקרא איסכמיה של הלב.

הלב הוא שריר אשר מתפקד כמשאבה, פעולתו מזרימה דם לכל גופנו דרך כלי הדם. הדם משמש, בין שאר הדברים, לנשיאת חמצן ונוטריינטים לכל חלקי הגוף לרבות הלב. הלב זקוק לאספקת דם וחמצן באופן משתנה כתלוי בפעולתו, כך כאשר אדם נמצא במנוחה ליבו יעבוד לאט יותר ויזדקק לכמות קטנה יותר של דם, נוטריינטים וחמצן. כאשר ישנה עלייה בתפקוד הלב תעלה גם דרישתו באספקת הדם המחומצן, עלייה זו יכולה להגרם בשל: פעילות ומאמץ גופני, מתח נפשי ורגשות עזים (חרדה, התרגשות) ואף טמפרטורה גבוהה.

כאשר אין אספקת דם מחומצן מספקת הלב נמצא באיסכמיה, מצב זה מתבטא בתעוקת חזה.

טעות נפוצה היא לחשוב כי תעוקת חזה והתקף לב הינם זהים אך אין זה נכון כלל ועיקר שכן בהתקף לב אין זרימת דם כלל לחלק מהלב אשר ניזוק, לעומת זאת בתעוקת חזה ישנה זרימת דם אך היא אינה מספקת לתפקודו המלא של הלב.

הקשר בין שני מצבים אלה הוא שתעוקת חזה הינה מצב מקדים אשר יכול להתריע על מחלות לב שונות שעתידות להתפתח לרבות התקף לב, במקרים בהם תעוקת הלב נמשכת זמן רב (מעל חצי שעה) יתכן כי יגרם נזק משמעותי אשר יתפתח להתקף לב.

סימפטומים

הסימפטומים העיקריים מתרכזים בחזה והם כוללים אי נוחות, תחושת לחץ וכאבים שיכולים להיות עזים מאד.

בנוסף לאלו יתכנו סימפטומים באיזורים נוספים כגון: כאבים באיזורי הצוואר, גב, כתפיים, זרועות והלסתות,

במקרים מסויימים תתכן הרגשה של קושי בנשימה, חולשה, עילפון, הזעה ובחילה.

יש לציין כי כאבי חזה אינם תנאי מספיק לקביעת תעוקת חזה שכן ישנם מקרים רבים בהם כאבי חזה נגרמים בשל סיבות אחרות כגון: דלקת ריאות, אסתמה, צרבת ועוד.

יחד עם זאת ישנם מספר מקרים בהם האדם חסר סימפטומים:

  • בשל היצרות פחותה של העורקים הכליליים וחוסר פעילות- כאשר אדם נמצא במנוחה או בכל מצב בו ליבו אינו דורש אספקת דם וחמצן גדולה כמו בפעילות גופנית, יתכן כי אספקת הדם וחמצן הפחותה עדיין מספקת למצב המנוחה ולדרישת שריר הלב. במצב זה יתכנו שני מקרים בהם אדם זה יהפוך להיות סימפטומטי ויסבול מתעוקת חזה:

מקרה נוסף בו אדם יכול להיות חסר סימפטומים הוא מצב בו נוצרים באופן טבעי מעין מעקפים קטנים סביב איזור החסימה בעורקים הכליליים. מעקפים אלו הם עורקים כליליים קטנים אשר נקראים עורקים קולטרלים, כך נשמרת אספקת דם וחמצן ללב למרות שישנה חסימה (מלאה או חלקית) באחד או יותר מהעורקים הכליליים.

באופן כללי, ככל שעורק כלילי סתום וצר יותר או/וגם ככל שמספר העורקים הכליליים המוצרים גדול יותר כך תעוקת החזה תופיע בצורה חמורה יותר לרבות במצב מנוחה.

גורמים

סיבתה העיקרית של תעוקת חזה היא טרשת עורקים, המצרה את העורקים הכליליים כתוצאה מתזונה לקויה חוסר פעילות גופנית, נזק בעורקים והזדקנות. היא שכיחה יותר בגברים בגיל הביניים והמבוגר ובנשים לאחר גיל הבלות. כתוצאה מהיצרות עורקים זו אספקת הדם קטנה ולא מספיקה למקרים בהם נדרשת אספקת דם גדולה יותר, הגורמים לצריכת הדם המוגברת הם:

  • אכילה מרובה, אכילת ארוחות גדולות.
  • פעילות גופנית, מאמץ גופני אשר חורג מהכושר בו האדם נמצא.
  • מתח נפשי ורגשות עזים לרבות כעס, חרדה, התרגשות ועוד.
  • טמפרטורה גבוהה.
  • גובה רב אשר בו אספקת החמצן דלה כמו באתרי סקי והרים גבוהים.
  • עישון.
  • היווצרות קרישי דם בעורקים הכליליים.
  • מחלות שונות כגון: סוכרת ויתר לחץ דם.
  • צריכת סמים וממריצים לרבות קפאין.

אבחון

האבחון נעשה על פי תחקור רפואי של החולה וקבלת מידע כללי לגבי המקרה הנדון. בדיקות רפואיות שונות מבוצעות על מנת לשלול מחלות אחרות אשר יכולות לגרום לסימפטומים דומים ובנוסף אליהן מבוצעות בדיקות הספציפיות למחלות לב כגון: אק"ג במאמץ, מיפוי לב, אכוקרדיוגרפיה במאמץ, צילום רנטגן של החזה וצנתור לב כלילי.

תתי סוגים

ישנם מספר מצבים שונים של תעוקת חזה אשר מחולקים לתתי סוגים:

  • תעוקת חזה יציבה (Stable Angina) - זהו הסוג הנפוץ ביותר, תעוקה זו מתבטאת בהתקפים קצרים יחסית (כ- 5 דקות), לא תדירים אשר ניתן לחזות אותם מראש. זהו הסממן הבולט של סוג זה אשר מופיע ברוב החולים, כך אדם מסוגל לזהות מראש ובצורה תבניתית אילו אירועים ובאילו זמנים תתרחש תעוקת החזה. תעוקה זו מתרחשת לרוב בזמן מאמץ גופני ולא במצב מנוחה וביטויה הם סימפטומים יחסית חלשים וכאבים קלים אשר ניתן לטפל בהם ע"י מנוחה ותרופות שונות כגון ניטרוגליצרין. חוסר טיפול במצב זה עלול להתפתח לסוג הבא והחמור יותר.
  • תעוקת חזה בלתי יציבה (Unstable Angina) - סוג זה חמור יותר ומאופיין בחריפות גבוהה יותר של הסימפטומים, תכיפותם ואף משכם אשר יכול להגיע לעשרות דקות. תעוקה זאת יכולה להתרחש גם במאמץ קל ואף בזמן מנוחה (לרבות בזמן שינה), בנוסף על כך לא ניתן לחזות אותה מראש. הגורמים לתעוקה זו הם החמרה פתאומית וקיצונית במצב העורקים הכליליים. החמרה זו יכולה לנבוע כתוצאה מהיווצרות קריש דם בעורקים אלה, דלקת, זיהום, צריכת סמים קשים ואף כיווצים (עוויות) בשרירים הממוקמים סביב העורקים. מקרה זה של תעוקה מצריך טיפול מיידי ופולשני שכן טיפול פשוט כגון מנוחה או תרופות אינו משפיע.
  • תעוקת חזה עמידה לטיפול (Refractory Angina) - תעוקה חמורה זו עמידה לטיפול תרופתי ובנוסף לא ניתן לבצע ניתוח מעקפים או הרחבת עורקים על ידי בלון. כיום ישנן שיטות טיפול חדשניות כגון EECP או Spinal Cord Stimulation.

טיפול

תחילה יש לשנות הרגלי חיים, יש להפסיק לעשן, לערוך שינויי תזונה ולעבור לתזונה מופחתת בכולסטרול ושומן בנוסף לפעילות גופנית סדירה ויש להמנע ממתחים, כעסים ולחץ.

דרכי הטיפול נחלקות לשתי פעולות: הרחבת העורקים הכליליים והורדת הצריכה האנרגטית של שריר הלב.

דרכי הטיפול המוצעות הן:

  • תרופות - מניעת היווצרות קרישי דם, תרופה ידועה לכך היא אספירין, סוג אחר של תרופות הוא תרופות אשר מאיטות את דופק הלב, מחלישות את עוצמת ההתכווצות ומפחיתות את הצריכה האנרגטית של הלב.
  • ניתוח - שיפור זרימת הדם בעורקים הכליליים על ידי הרחבתם בעזרת ניפוח בלון מיוחד בתוך העורקים המוצרים.

ניתוח נוסף הוא ניתוח מעקפים שמטרתו לעקוף את האזורים המוצרים בעורקים הכליליים וליצור מעבר תקין ופתוח להמשף זרימת הדם.

שיטות חדשניות המתאימות גם לסוג תעוקת חזה העמידה לטיפול רגיל:

  • EECP - בשיטה לא פולשנית זו מנפחים כריות אוויר המוצמדות לרגליים בלחץ גבוה, כתוצאה מכך הלחץ מזרים דם מאזור פלג הגוף התחתון כלפי מעלה לרבות אל העורקים הכליליים ובכך מושגת בהם זרימת דם חזקה יותר.
  • Spinal Cord Stimulation - בשיטה זו משתילים אלקטרודות בעמוד השדרה, כך על ידי גירויים חשמליים של העצבים היוצאים מעמוד השדרה לאזור בית החזה נוצרת הפחתה בעוצמת הכאבים והסימפטומים.

אמנם לפעמים המיחושים חולפים מעצמם גם ללא התערבות תרופתית אך כדאי בכל מקרה בו יש תעוקת חזה ובוודאי אם היא נמשכת זמן רב או מתרחשת מספר פעמים, לפנות מיידית לבית החולים. אל תתעלמו מהאזהרות שגופכם נותן לכם עדיף ללכת לבית החולים ולגלות שאין שום דבר מאשר לא ללכת ולהחמיר את המצב אשר יכול להגיע גם עד כדי מוות פתאומי.