פתחתם את הבוקר באימון כוח אינטנסיבי או ריצה טובה, והרגשתם שלמרות העייפות הפיזית אתם רעננים ומוכנים להתחיל את היום? יצאתם להליכה קצבית לפנות ערב וחזרתם קלילים ושמחים יותר הביתה? אין זה מקרי.
כיום, ההשפעה החיובית שיש לפעילות גופנית לבריאות הפיזית שלנו היא ידועה. השיפור ביכולות הקוגניטיביות שלנו, בפיתוח הזיכון לטווח ארוך, התרומה לגידול בשיעור התאים האפורים במוח וכמובן הסיוע במניעת מחלות המאפיינות את הגיל השלישי כגון אלצהיימר, פרקינסון, דמנציה, מחלות לב ועוד – כל אלו כבר אוששו במחקרים מדעיים אין ספור.
בשנים האחרונות, מחקרים רבים החלו לעסוק בהשפעה החיובית של פעילות גופנית על הבריאות הנפשית שלנו, שהתגלתה כחיובית, חשובה וגדולה לא פחות. למעשה, כיום כבר ידוע לכל כי העיסוק בספורט קשור בקשר הדוק לבריאות נפשית תקינה – הן בקרב אנשים בריאים והן בקרב אנשים שסובלים מבעיות נפשיות.
חלק מהמחקרים הללו מראים כי ספורט – ובעיקר פעילות אירובית – משפר את מצב הרוח שלנו לטווח קצר, ואף עוזר להתמודד עם בעיות קשב וריכוז. אם אתם סטודנטים או תלמידי תיכון המתכוננים לבגרויות, חשוב מאוד לדעת כי הפסקה של שעה מלמידה מאומצת למבחן לטובת פעילות גופנית ממריצה תהפוך את הלמידה ליעילה יותר, ותסייע לשפר משמעותית את הציון שלכם!
בהרצאה של ירדן ג'רבי, "ללא פשרות", על ההכנות לקראת המשחקים האולימפיים בריו, המדליסטית האולימפית סיפרה בכנות רבה על האתגרים עמם התמודדה בדרך למדליה. היא מספרת כיצד דווקא הכישלונות בקריירה הם אלו שדחפו אותה להצלחה בהמשך הדרך, וכיצד האכזבות הכואבות הן אלו שדרבנו אותה להשתפר מיום ליום. כלומר, הצבת היעדים והמטרות העתידיים וצליחתם, תרמו לג'רבי לאין שיעור בשמירה על מצב מנטלי טוב וחזק בסיטואציות מתוחות ביותר.
מחקר משנות ה-90 מראה כי פעילות גופנית עשויה להוות תחליף ממשי ויעיל לטיפול פסיכולוגי. מחקרים מהשנים 2014 ו-2015 מצאו כי לפעילות גופנית ישנה השפעה רבה בהפחתת תסמיני דיכאון, חרדה ואף במניעת התפרצותו של דיכאון קליני.
ההסבר הנפוץ ביותר לכוחה האדיר של פעילות גופנית כדרך לטיפול במחלות נפש, הוא שהעיסוק הקבוע בספורט יוצר סדר בחייו של אדם. השגרה הקבועה סביב אימוני הכושר מעניקה לסובל מדיכאון, חרדה או כל מחלה נפשית אחרת, תחושה של שליטה בחייו שלו, מה שמסייע בהפחתת תחושת לחץ ואי וודאות. מכיוון שההתמדה בספורט מהווה גם היא אתגר מנטלי, תחושת הסיפוק שנובעת מהצלחה באתגר הזה תורמת לתחושת הביטחון והמסוגלות העצמית.
בנוסף, פעילות גופנית יכולה לייצר מרחב חברתי שאין שני לו, שמסייע משמעותית בהפגת תחושת בדידות והפחתת תסמיני דיכאון. כדורגל, כדורסל, כדורעף וכדור יד הם רק דוגמאות ספורות לספורט קבוצתי שמאפשר לסובלים מדיכאון להתחבר עם אנשים חדשים ולהפיג מעט את הבדידות ממנה הם סובלים, ואף מעבר לכך; גם פעילות ספורטיבית יחידנית שנעשית במרחב משותף – חדר כושר – עשויה לתרום בהפגת תחושת הבדידות, שכן הנוכחות של אנשים אחרים במרחב גם היא מעודדת כשלעצמה.
השיפור שספורט מסב לבריאותנו הנפשית איננו אמורפי, אלא מדובר בתהליך כימי שמתרחש בגופנו. במהלך פעילות גופנית, המוח משחרר אנדורפינים – חומרים כימיים שמסייעים לשיפור מצב הרוח שלנו, שיכוך כאבים וכן להפחתת לחץ ותחושת חרדה. חומר זה, שפועל בצורה לדומה לסם המורפיום המוכר שמשומש כמשכך כאבים, הוא הגורם המרכזי לתחושת ההקלה ולשיפור הכללי במצב הרוח לאחר פעילות גופנית.
השפעתם של האנדורפינים חזקה ביותר במהלך פעילות אירובית ובמהלך פעילות מינית, אז הם מופרשים במינון גבוה יותר. חומר נוסף שקשור לשיפור בבריאותנו הנפשית הוא אנאמיד. מדובר במוליך עצבי שמופרש במינון גבוה במיוחד במהלך פעילות גופנית אירובית.
עשוי לעניין אתכם גם: