"אישה אינה נולדת אישה, אלא נעשית אישה". הציטוט הזה, לו אחראית סימון דה בובואר, הוא אחד המרכזיים בתורה הפמיניסטית. אלא שדומה שהוא מתמקד בהיבטים החברתיים, ולא בהיבטים הרפואיים שמאפיינים נשים. כפי שתראו מיד, התחום של בריאות האישה נחשב לרחב בכל קנה מידה, וכולל מצבים רפואיים טבעיים, המלווים את האישה עוד מילדותה, ולצד זאת שורה של מחלות וסיבוכים.
כמעט בכל המקרים, כשמדברים על בריאות האישה, מתכוונים למעשה לגניקולוגיה (אגב, הצורה הנכונה, המקובלת פחות, היא "גינקולוגיה"). תחום רפואי זה מתמקד במערכת הרבייה הנשית, ובמידה לא מבוטלת במחלות המאפיינות את איברי הרבייה- רחם, שחלות, נרתיק וכיוצא בזה.
התמונה הופכת למורכבת כאשר מתבוננים בכך שלא מעט מחלות עונות על ההגדרה הזו, ובין השאר:
על מנת לאתר בעיות אלה ואחרות, עושה הגניקולוג שימוש בשורה ארוכה של אמצעי בדיקה ואבחון. הבדיקה הגניקולוגית הידנית היא הבסיסית ביותר, והיא נעשית באמצעות שתי ידיו של הרופא המאבחן: בדיקה זו כוללת מימוש איברים דוגמת רחם, צוואר הרחם, שחלות ועוד. המכשור הייעודי כולל בתוכו את הספקולום – שני להבים מחוברים, שתפקידם להפריד את רקמת התאים, ובכך לבצע בדיקה מקיפה בנרתיק, בצוואר הרחם וברחם עצמו. בדיקות משלימות אחרות הן בדיקה רקטו-וגינלית ובדיקת אולטרה-סאונד.
גניקולוגים רבים מחזיקים בהתמחות נוספת, והיא בתחום היילוד. ואכן, זהו מרכיב מרכזי נוסף בבריאות האישה. האופן שבו היא מסוגלת להביא ילדים לעולם, כאמור, מושפע באופן משמעותי מתפקוד מערכת הרביה שלה. אלא שסיבוכים שונים במהלך ההריון או הלידה אפשריים גם אפשריים. לכן, רופאים מומחים, ובעיקר גניקולוגים, מלווים אינספור לידות בבתי החולים, על כל צרה שלא תבוא. זאת בנוסף לליווי האישי של ההריון, פיקוח על התפתחות העובר ועוד.
ואגב, התחום של בריאות האישה בהחלט עשוי לכלול בתוכו גם בעיות במהלך קיום יחסי מין, או אפילו שימוש באמצעי מניעה: לא פעם, שומעים הרי על נשים שלא יכולות ליטול אמצעי מניעה אלה או אחרים. תפקיד המומחים הרפואיים הוא למצוא את הפתרון הטוב ביותר לכל אישה.
בריאות האישה מתייחסת לתקופות החיים השונות של כל אישה, בכל הנוגע להתפתחות, לסיכונים ולבעיות האפשריות עבור כל אחת מהן. עם זאת, כאן רואים שברוב המקרים יש חפיפה בין תחום רפואי זה לאחרים: בדיקות, אבחונים וטיפולים עבור ילדות או נערות, למשל, הם לרוב חלק מרפואת הילדים.
התייחסות מיוחדת, עם זאת, מקבל גיל המעבר. ברמה המעשית, זהו הגיל בו מפסיקה האישה לקבל מחזור חודשי. כאן, ההתייחסות הרפואית היא בעיקר להתמודדות עם תופעות הלוואי המלוות לשינוי זה, ביניהן גלי חום, יובש בנרתיק, נשירת שיער, עלייה בקצב פעימות הב, עלייה במשקל, נדודי שינה ועוד. גם כאן ניתן למצוא מצבים חריגים, מורכבים יותר, דוגמת הפסקת המחזור בגיל מוקדם באופן יחסי.
מידע נוסף
שחיה למתחילים - פעילות גופנית נהדרת לבריאות