בריאות הנפש

"נפש בריאה בגוף בריא", גורסת האמרה הידועה. הבעיה היא שבעת הנוכחית, ידועים לא מעט מצבים אשר מסכנים את היותה של הנפש בריאה באמת. הרשימה של הפרעות נפשיות גדולה במיוחד, כשאחוז ניכר מהן נחשבות לחמורות בכל קנה מידה. אז מה בדיוק ההבדל בין נפש בריאה, לכזו שיש בה ליקוי מסוים? וכיצד ניתן להתמודד עם ההפרעות הנפשיות?

קווים לדמותה של בריאות הנפש

כשמדברים על בריאות הנפש, מתייחסים לרוב לתחושה פסיכולוגית של רווחה נפשית שמאפיינת את האדם. ברמה המעשית יותר, נפש בריאה היא כזו שאין בה הפרעות נפשיות מסוג מסוים, ולכן לא נדרש לטפל בה. בריאות הנפש כוללת נקודות השקה למגוון רחב של תחומים, לרבות איכות החיים של האדם, או היבטים פסיכולוגיים ברמת מורכבות זו או אחרת.

כאן, ניתן להדגיש נקודה חשובה נוספת, והיא שתחום ההפרעות הנפשיות נחשב לרחב במיוחד, כך שאין זה מובן מאליו שנפשו של אדם מסוים תהיה בריאה לחלוטין. האבחנה היא בין הפרעות חד פעמיות, ולעומתן כאלה שמלוות את האדם משך כל ימי חייו, עם או בלי הפוגות. את ההפרעות עצמן נהוג לחלק למספר קבוצות עיקריות, כפי שמפורט בטבלה הבאה:

קבוצה	מאפיין עיקרי	הפרעות נפוצות
סכיזופרניה ופסיכוזות	הפרעות המביאות לפגיעה ביכולת שיפוט המציאות	פרנויה סכיזופרניה (על סוגיה) הפרעה סכיזו-אפקטיבית תסמונת דה קלרמבו תסמונת קפגרא
הפרעות אפקטיביות	הפרעות הכוללת השפעה על מצב רוחו של האדם הסובל מהן	דיכאון מאניה הפרעה דו קוטבית
נוירוזות	תסמונות בהן האדם מצליח לשמור על תובנה בסיסית, שיפוט ותפיסת המציאות, אך באופן לקוי	הפרעות חרדה – לרבות פוביות, חרדה חברתית, חרדת בריאות ועוד הפרעות סומטופורמיות – היפוכונדריה והפרעת כאב, לדוגמא הפרעות ניתוק הפרעות אכילה
הפרעות אישיות	מעין מצב בין פסיכוזה לונירוזה, הכולל קשיי הסתגלות למציאות, רגישות ללחצים ועוד	הפרעת אישיות גבולות הפרעת אישיות פרנואידית הפרעת אישיות נרקיסיסטית הפרעת אישית אנטיסוציאלית
הפרעות התפתחותיות	הפרעות שמאובחנות בשנות הינקות, הילדות או ההתבגרות	פיגור שכלי לקויות למידה דיספרקסיה הפרעות תקשורת הפרעת קשב וריכוז

כיצד שומרים על בריאות הנפש?

בריאות הנפש, כפי שניתן לראות, היא תחום רחב מאד, וכך גם לגבי ההפרעות הנפשיות. למעשה, לאורך ההיסטוריה, ובין תרבויות שונות, ההגדרה של בריאות הנפש עשויה להיות שונה, או אפילו מנוגדת. הרשימה שהובאה כאן של הפרעות נפוצות חלקית מאד, שעה שיש עוד עשרות רבות של הפרעות נוספות, לכל סוג שכזה עלולים להיות מגוון רחב של גורמים.

אחת מהנחות היסוד היא שמחלות נפשיות הן גנטיות, אלא שהן צריכות "טריגר" שיביא לכך שהן יתפתחו הלכה למעשה. בין הגורמים האלה, ניתן למנות טראומות נפשיות או גופניות (לא בהכרח מורכבות), שימוש בסמים או בתרופות, מחלות גופניות, פגיעות גופניות (לעיתים באופן עקיף) – והרשימה עוד ארוכה.

בנקודה הזו, יש להתייחס לטשטוש הגבולות שבין בריאות הגוף לנפש, כפי שבא לידי ביטוי באימרה הידועה שהובאה בתחילת המאמר. לא מעט מחקרים שנערכו בעולם השנים האחרונות הצביעו על כך שללא מעט מחלות והפרעות נפשיות יש תסמינים גופניים במלוא מובן המילה, לרבות שינויים הורמונליים, שינויים במבנה המוח וכיוצא בזה. מן העבר השני של המשוואה, הרי שמחלות גופניות עלולות בהחלט להביא לתסמינים נפשיים אלה או אחרים.

אז מה עושים?

התפיסה המקובלת כיום היא שהתמודדות עם הפרעות נפשיות יעילה פי כמה כאשר האבחון שלהן נעשה מוקדם, ולו מכיוון שהפרעות אלה לא נוטות להיפסק עם הזמן, אלא להיפך. בין הטיפולים המוצעים כיום, ניתן למנות טיפולים פסיכולוגיים, מתן תרופות (כחלק מתחום הפסיכיאטריה), תוכניות שיקום וקהילה וכיוצא בזה. חשוב להדגיש שחלק ניכר מהטיפולים, ובעיקר השילוב שלהם, נחשבים ליעילים, ומאפשרים הקלה משמעותית בתסמינים, לעיתים עד לרמת ההשתלבות המלאה באוכלוסיה, או הפסקת הטיפול.

עוד מידע בנושא בריאות הנפש