המונח "דיכאון" הינו מונח פסיכולוגי המתאר מצב בו אדם חווה תחושות דיכדוך, עצבות וייאוש העומדות ביחס בלתי סביר לגורמים חיצוניים או לסיבות אפשריות למצב. כל אחד מאיתנו עלול לחוות דיכדוך או עצבות בזמנים שונים, כגון במקרים של אובדן אדם קרוב, מחלה קשה, גירושין או אפילו אירועים משמעותיים פחות, אך ברוב המקרים אנו מתמודדים עמ המצב, ממשיכים לתפקד והתחושות שוככות עם הזמן.
הבעיה היא שעבור חלק מהאוכלוסיה, תחושות אלה שכיחות בכל קנה מידה, ומשבשות את אורח החיים בצורה משמעותית. אנחנו נתייחס כאן לסוג המורכב ביותר של דיכאון, הלא הוא דיכאון קליני, וכן למצבים אחרים הכוללים תסמינים דומים עבור הנפש והגוף. ויש עבורכם גם מספר דרכי פיתרון.
קווים לדמותו של הדיכאון הקליני
כשמדברים על דיכאון, מקבל הדיכאון הקליני מקום של כבוד מפוקפק. אדם הסובל ממצב שכזה אינו מצליח להתמודד עם אותם מצבים לא פשוטים, ותפקודו היומיומי, כגון עבודה, שינה או אכילה, נפגעים: תרחיש בו אותו אדם עוזב את עבודתו ואף את משפחתו הוא בהחלט בגדר הסביר. מה שחשוב לא פחות הוא שדיכאון קליני, להבדיל מזה ה"סטנדרטי" יותר, כבר מצריך פיתרון של ממש (כפי שנראה בהמשך). כאשר אדם חווה דיכאון קליני, הוא לא תמיד חש דווקא תחושת עצבות עמוקה. לעיתים התחושה היא דווקא של ריקנות או קהות, מה שמונע כל יכולת להנות או לשמוח. דיכאון קליני יכול להיות קצר מועד וקל בתסמיניו, באופן יחסי, אך גם להיות ארוך ועמוק עד כדי הבאת האדם לעיסוק בלתי פוסק במוות, או אפילו התאבדות.
דיכאון הוא מונח רחב במיוחד
בנקודה הזו, חשוב להדגיש כי שדה המשחק אליו נכנסו רחב בכל קנה מידה. קיימות מספר הפרעות הנכנסות תחת הקטגורייה דיכאון, מעבר לדיכאון הקליני. דיכאון דו קוטבי הוא אחת הנגזרות העיקריות של ההפרעה הדו קוטבית, הנחשבת לאחת ההפרעות הנפשיות החמורות ביותר. ההפרעה מבוססת על התקפים ותנודות קיצוניות במצב הרוח, ללא קשר לנסיבות החיצוניות של החיים. אותו מצב רוח עשוי להיות מרומם באופן לא פרופורציונלי (מאניה), אך גם ירוד במיוחד (דיפרסיה, או דיכאון). מונח מרכזי נוסף שנכנס לשדה המשחק הוא דיסתימיה. המדובר הוא, למעשה, בהפרעה המביאה למצב רוב מדוכדך לתקופה העולה על שנתיים. בין סוגי הדיכאון האחרים המסווגים כיום ניתן למנות דיכאון פסיכוטי, דיכאון עונתי, דיכאון לאחר לידה ועוד.
אז מה עושים?
התמודדות עם דיכאון, אם כן, אינה דבר פשוט כלל וכלל. אלא שיש כיום לא מעט כלים שיכולים לסייע בכך, חלקם יעילים במיוחד. את מירב תשומת הלב מקבל הטיפול הנפשי והפסיכולוגי, על סוגיו, לרוב מתוך מטרה לעמוד על הסיבות הספציפיות שמביאות לתחושת הדיכאון אצל האדם, ולהציע דרכי התמודדות יעילות איתן. הטיפול הנפוץ ביותר, מהבחינה הזו, הוא הטיפול הקוגנטיבי ההתנהגותי. חלק מהטיפולים משלבים בתוכם אי אילו תרופות נוגדות דיכאון, אשר האדם הסובל מכך נדרש ליטול אותן לפרק זמן של כחודש וחצי עד חודשיים. חשוב להדגיש כי תרופות נוגדות דיכאון, אשר המפורסמת שבהן היא פרוזאק, נועדו להתמודד עם התסמינים של הדיכאון, ולא עם השורשים שלו. מכאן, שההתמודדות עם הבעיה חייבת לכלול בתוכה מרכיבים נפשיים אלה או אחרים.
עוד מידע בנושא דיכאון
