הפרעות קשב וריכוז בקרב נשים בהריון
כניסה להריון היא דבר מרגש אך בו זמנית מאתגר מעורר הרבה חששות ושאלות של התנהלות נכונה. ידוע שהתפתחות העובר מושפעת מבריאות האם, מהתזונה ואפילו ממצב הרוח שלה.
הפרעת קשב היא תופעה נפוצה אשר מושפעים ממנה כ-10% מהאוכולוסיה. היא מתפתחת בילדות המוקדמת ואינה נעלמת לאורך החיים, אם כי לומדים לחיות איתה. ניתן למצוא אנשים בכל שכבות הגיל הסובלים ממנה, כולל בגרות מאוחרת ואף זקנה. ההפרעה עלולה להתבטא בכל תחומי החיים. היא פוגעת לא רק בלמידה אלא גם בעבודה, ביחסים בין-אישיים ובהשגת מטרות אישיות.
היות שהתופעה כה נפוצה, ומאובחנת בקרב רבים ורבות, ישנו אחוז גדול של נשים שנכנסות לתקופת הפריון כשהן כבר מאובחנות ואף מטופלות בתרופות להפרעת קשב וריכוז. ההריון הוא ממילא תקופה מאתגרת, ולמי שלוקה בהפרעת קשב וריכוז, על אחת כמה וכמה. הכבדות, העייפות, התנודות ההורמונליות והקושי לזכור דברים ולהתמקד מתבטא בייתר שאת אצל נשים בהריון עם הפרעת קשב וריכוז.
תרופות להפרעת קשב וריכוז
מחקרים מצביעים כי בקרב מעל 90% מהאנשים המטופלים בתרופות להפרעות קשב וריכוז ישנו דיווח על שיפור במצבם בעקבות הטיפול התרופתי.
סטימולנטים, או בעברית תרופות ממריצות, נחשבות לתרופות המשיגות את התוצאות הטובות ביותר בטיפול הפרעת קשב וריכוז. מטרת הטיפול התרופתי אינה לתקן את האדם או לשנותו באופן קבוע, אלא לאפשר לו לתפקד עם ההפרעה באופן מיטבי.
הסטימולנטים פועלים על מערכת העצבים המרכזית וכשמם כן הם, ממריצים ומעוררים את המערכת. באופן אבסורדי הדבר גורם לתחושה של רגיעה ומיקוד. מנגנון הפעולה של התרופות הוא העלאת רמות הנוירוטרנסמיטר (מוליך עצבי) דופמין במערכת העצבים ובכך מביא לתפקוד טוב יותר של תקשורת בין איזורי המוח השונים. עליה זו ברמות הדופמין מאפשרת את היכולת לקשב מתמשך, שיפור בזכרון העבודה ושליטה עצמית גבוהה יותר.
התרופות העיקריות בהן עושים שימוש כיום הן ריטלין ונגזרותיו (קונצרטה, פוקלין, דייטרנה, ריטלין לשחרור ארוך טווח, ריטלין לשחרור איטי), וכן תרופות מבוססות אמפטמין – אטנט/אדרל ו-ויואנס.
האם מותר להמשיך את הטיפול בהפרעת קשב וריכוז בהריון?
זוהי שאלה שכיחה אצל פסיכיאטרים המתחייסים לתקופת טרום הלידה ואחריה. השאלה קשורה בבחינת הסיכון-תועלת של טיפול תרופתי בהפרעה. נכון להיום אין עדיין קווים מנחים ברורים המורים כיצד לנהוג בהריון ובתקופה שלאחריו מבחינת צריכת תרופות להפרעת קשב וריכוז. מצד אחד אין עדות לכך שסטימולנטים קשורים לפגמים מולדים, ועם זאת אין מספיק מחקר על ההשפעות על העובר לטווח קצר וארוך. בנוסף עולה ממחקרים כי נשים שנטלו ריטלין בזמן ההיריון היו בסיכון גבוה יותר לפתח רעלת היריון. מעבר לכך, אין עדיין די מידע הנוגע לחשיפה למתילפנידאט בזמן ההיריון וההשפעה של החומר על סיכוי ללידה מוקדמת, היפרדות שלייה, משקל לידה נמוך ועוד פרמטרים חשובים לבטיחות ההריון.
לכן, אם ניתן, מומלץ שלא לצרוך, או להפחית את השימוש בתרופות אלו בזמן ההריון. עם זאת חומרת ההפרעה ודרגת הפגיעה בתפקוד היום יומי עשויה להשפיע על ההחלטה אם ליטול את התרופה בזמן ההריון. במקרים מסויימים נראה כי התועלת של טיפול בתרופות עולה על הסיכונים הידועים בחשיפה אליהן בתקופה התוך רחמית.
האם יש תחליפים שניתן להסתייע בהם?
אם את מתכננת הריון, ואת נוטלת תרופות להפרעת קשב וריכוז – מומלץ מאד להתייעץ עם הרופא שלך לגבי המשך נטילת התרופה ואפשרויות טיפול אלטרנטיביות. לעיתים ההמלצה תהיה להפחית את המינון ככל הניתן, לקחת את התרופה לסירוגין, או להפסיק לקחת את התרופה לחלוטין בשליש הראשון ו/או האחרון של ההריון.
לא רק בהריון, אלא לאורך כל החיים מומלץ לסגל הרגלי חיים שיסייעו בהתמודדות עם הפרעות הקשב והריכוז. טכניקות הרפיה כמו יוגה, מדיטציה ומיינדפולנס עשויות לשפר את הריכוז והמיקוד. פעילות גופנית מתונה עוזרת גם היא לשחרר הורמונים המסייעים לנשים להתאזן. אפשר גם לנסות טיפול CBT, המסייע לסגל מחשבות אדפטיביות יותר, לחזק התנהגויות מועילות ולשפר את ניהול הזמן, הארגון והתכנון. מומלץ גם להתייעץ עם דיאטנית לגבי תזונה ותוספי תזונה בזמן ההריון, תזונה מאוזנת תאפשר גם איזון רגשי ונפשי.
