תוכן [ הסתר ]

כיום ישנן מחלות לב וכלי דם רבות אשר מהוות את הגורם מספר אחד לתמותה ברחבי העולם, למרות ידע זה מספרים אלה בעלייה מתמדת והמחלות רק מתעצמות. כאשר אנו קוראים על מחלות הלב וכלי הדם מסתתרים ברקע מערכת הדם ומחזור הדם (נקרא גם המערכת הקרדיו-ווסקולארית). מערכת הדם מתפקדת כמעין מערכת ענפה של "כבישים" דרכם תהליכים רבים מתרחשים לרבות הזנת גופנו. תהליכים אלה משפיעים על חיינו בצורה משמעותית על כן חשוב להכירה, אם כן מהי מערכת הדם ומהו תפקידה? כאן תקבלו את הידע לשאלה זו.

מרכיבי מערכת הדם

מערכת הדם הינה סגורה הדם היוצא מהלב חוזר אליו, מה שמאפשר את תנועת הדם על ידי לחץ שכן אין פתח שאליו הדם יזרום. מערכת זו מורכבת מהלב, צינורות הדם והדם עצמו, יש לה תפקיד בויסות חום הגוף ובהובלת חומרים בגופנו, על כן שמה הנוסף: מערכת ההובלה. מערכת הדם מורכבת משלושה חלקים:

  • הלב- איבר שרירי אשר גודלו כגודל אגרוף ומשקלו כ-300 גרם, תפקידו הוא שאיבת הדם והזרקתו דרך כלי הדם לכל חלקי הגוף ללא הפוגה. שריר הלב הינו ייחודי שכן בניגוד לשרירי גופנו האחרים הוא מסוגל להתכווץ ולהתרפות באופן תמידי ללא הפסקה ומבלי שייתעייף. בכל פעימה הלב מתרפה, מתמלא בדם מהוורידים וכאשר הוא מגיע לקיבולת מלאה הוא מתכווץ ומזרים את הדם דרך העורקים אל רקמות הגוף. לב האדם פועם כ-100,000 פעמים בממוצע ביום ובמהלך אורך חיים הוא מגיע לכדי 2.5 מליארד פעימות. זוהי מלאכה מורכבת וקריטית לקיומנו, הגורם המפקח על זרימת הדם המסונכרנת הזו הוא קוצב הלב. זוהי מערכת חשמלית אשר מורכבת מתאים ייחודיים אשר מוליכים גירויים חשמליים באופן מסונכרן בין כל חלקי הלב, מערכת זו ממוקמת בחיץ אשר בין צדדי הלב.
  • כלי הדם- כלי הדם מחולקים לשלוש קטגוריות ראשיות: וורידים, עורקים ונימים.

הוורידים- נושאים דם עני בחמצן מרקמות הגוף השונות אל הלב (למעט ורידי הריאה שבהם דם עשיר בחמצן המובל מהריאות ללב). בתוך הוורידים ישנם שסתומים חד כיווניים אשר מאפשרים זרימת דם לכיוון הלב בלבד ולא לכיוון ההפוך, הכוח המניע את זרימת הדם (לרבות נגד כוח המשיכה כאשר מובל הדם מחלק הגוף התחתון אל הלב) מגיע משרירים הנמצאים סביב הוורידים ומפעולת הלב אשר יוצרת לחץ שכן מערכת הדם הינה סגורה.

העורקים- תפקידם שונה מתפקיד הוורידים ומכאן הסיבה להבדל במבנם ובגודלם. בעורקים אין שסתומים חד כיווניים, תפקידם הוא להוביל דם עשיר בחמצן מהלב אל רקמות הגוף (למעט עורק הריאה אשר מוביל דם עני בחמצן לריאות). העורקים נמצאים בתוך גופנו בניגוד לוורידים אשר נמצאים גם על פני העור (צבעם הכחול נובע מכך שהם עניים בחמצן). כיוון שהעורקים סופגים זעזוע חזק בכל פעם שהלב פועם ומזריק את הדם אל חלקי הגוף, עליהם להיות חזקים, עמידים ואלסטים על כן הם בנויים ממספר שכבות המעניקות אלסטיות ושרירים המקנים עמידות ועוצמה. העורק הראשי שיוצא מהלב ומוביל דם עשיר בחמצן לרקמות הגוף הוא אבי העורקים על כן הוא הגדול והחזק מבין כולם וקוטרו מגיע ל-2.5 סנטימטרים. הכוח שהלב מפעיל על העורקים כאשר הוא פועם הוא לחץ הדם, כך כאשר כמות הדם ועוצמת הלחץ גדלים מתנפח העורק האלסטי ומוביל את הדם אל שאר חלקי הגוף. גם כאן ישנה שליטה של שרירים על קוטר כלי הדם ועל פי פקודות המגיעות מהמוח העורקים מתרחבים ומתכווצים מה שמספק כמות דם גדולה או קטנה יותר לאיברי המטרה.

הנימים- אלו הם כלי הדם הדקים ביותר ודרכם מתבצע פעפוע (מעבר בדיפוזיה) של חומרי המזון והגזים מהם אל התאים ומהתאים אליהם. בנוסף, כך מתחברת מערכת העורקים אל מערכת הוורידים. מערכת הנימים מסועפת ביותר והיא מגיעה לאורך כולל של כ-96,000 ק"מ באדם, הסיבה למערכת אדירה זו היא שכל תא חי בגופנו חייב, על מנת להתקיים ולתפקד, להיות במרחק שלא יעלה על 100 מילימטר מכלי דם. בנימים העורקיים המעבר של החומרים הוא מהנימים אל התאים, לעומת הנימים הוורידיים שם המעבר הוא מהתאים אל הנימים (לדוגמא מעבר של פחמן דו חמצני מהתאים אל הנימים). ייעול פעפוע החומרים והגזים באיזורי הנימים מושג על ידי זרימת הדם האיטית בהם ומכיוון ששטח הפנים של הנימים גדול ביחס לנפחם.

  • הדם- לאדם בוגר השוקל כ-75 ק"ג יש 5 עד 6 ליטרים של דם בגופו, הדם מורכב מתאי דם וחומרים שונים וממים, מקורם של כל תאי הדם הוא במח העצם. תאי הדם האדומים מובילים את הגזים אל הריאות ומהן אל הרקמות, טסיות הדם משתתפות בתהליך קרישת הדם במקומות שבהן הן נזקקות לדוגמא פצעים וחתכים, הסוג השלישי של התאים הוא תאי הדם הלבנים אלה הם תאים של מערכת החיסון.

תפקידי מערכת הדם

רבים מאיתנו אינם יודעים את כלל תפקידי מערכת הדם, עקב כך אנו נוטים להתעלם מהאזהרות שגופנו נותן לנו עד שמתפתחת מחלה קשה. בנוסף לכך, לעיתים אין אנו מקשרים בין סימפטומים שונים לבעיות בתפקוד מערכת הדם שכן האסוציאציה המיידית אל מערכת זו הן לחץ דם והתקפי לב אך ישנם סימפטומים רבים אשר קשורים למערכת הדם. תפקדיה של מערכת הדם הם:

  • הובלת גזים – גופנו צורך חמצן על מנת לבצע את הפעולות השונות, חמצן זה מגיע לתאי הגוף אשר משתמשים בו להפקת אנרגיה ולצרכיהם השונים. בנוסף לחמצן על התאים להיפטר מפחמן דו-חמצני שכן ברמות גבוהות הוא רעיל ומזיק לפעילות הגוף. גזים אלה נישאים במחזור הדם על ידי הכדוריות האדומות (באמצעות ההמוגלובין שנמצא בהן) אל הריאות שם מתבצע שחלוף גזים, הפחמן הדו-חמצני נפלט (נשיפה) ואספקת חמצן חדשה נכנסת (שאיפה).
  • הובלת חומרי מזון וסילוק פסולת – הובלת חומרי המזון לתאי הגוף קריטית לפעילותו התקינה, תאי הגוף השונים זקוקים לכמויות וסוגי מזון שונים ואף דרישה זו דינאמית ומשתנה ללא הרף. כך לדוגמא המוח שלנו דורש כמות מסחררת של כ-500 קלוריות מסוכרים זמינים כל יום לפעילותו. חומרי המזון מתקבלים דרך מערכת העיכול ומאגרי המזון (רקמות השומן) ומשם הם עוברים אל מערכת הדם אשר מובילה אותם לכל תאי הגוף. כמו כל מפעל בעולם גם לתאי הגוף יש תוצרי פסולת כתוצאה מפעילותם ומן הראקציות המתרחשות בהם באופן תמידי. חומרי פסולת אלה עלולים להיות מסוכנים ורעילים לגופינו אם הם לא מסולקים כראוי, על כן מערכת הדם מזרימה אותם אל איברי הגוף האחראים לסילוקם מהדם והגוף, והם הכבד והכליות.
  • הובלת הורמונים – הורמונים הם חומרים המיוצרים על יד גופינו, ישנו מגוון רחב מאד של הורמונים עם פעילויות שונות אך מטרתם הכללית של כולם היא להוציא לפועל ראקציה מסויימת הדרושה לגוף. ראקציות אלה יכולות להיות לדוגמא שינוי בלחץ הדם, או הפעלת גנים מסויימים בתאי הגוף. כמובן שזמן הפעולה והגעה לכל איזור בגוף מהווים הכרח בתפקוד ההורמונים, על כן הם מוסעים ברשת כלי הדם אל עבר מטרתם.
  • ויסות חום הגוף – ההשוואה של תאי הגוף למפעלים מקבלת חיזוק נוסף שכן כמו בכל ראקציה גם בתאי הגוף נוצר חום כתוצאה מפעילותם. ידוע כי חום הגוף האופטימלי במרבית חלקי הגוף הוא 37 מעלות, אך תנאי הסביבה החיצונית משתנים כל הזמן ועל הגוף להגיב אליהם בהתאם על מנת לשמור על מצב יציב (נקרא גם הומאוסטזיס). איבוד החום נעשה על ידי עור הגוף, לכן כאשר מתאמצים וחום הגוף עולה כתוצאה מפעילות השרירים ושאר מערכות הגוף, הלחיים הופכות לסמוקות. אלה הם כלי הדם בעור אשר בעת הצורך מתרחבים, שינוי זה גורם לכך ששטח פניהם עולה ובכך הדם חשוף יותר לסביבה, מכאן מתקבל איבוד חום לסביבה. כאשר מתקיים המצב ההפוך בו הסביבה קרה ויש לשמור על חום הגוף, מגיבים כלי הדם על ידי כיווץ באיזורים החשופים ביותר לסביבה. לכן כאשר קר לנו עור הידיים נראה חיוור שכן זרימת הדם בו התמעטה כתוצאה מכיווץ כלי הדם וזאת על מנת להקטין את איבוד החום.

מחזור הדם

מחזור הדם הוא הדרך שעובר הדם בגופנו, הוא מתרחש כך:

הלב הוא משאבת הדם אשר מפמפמת אותו לכל אורך כלי הדם בגוף. הלב מורכב משני חלקים המופרדים על ידי חוצץ (בו ממוקם קוצב הלב), בצידו הימני יש את העלייה הימנית ותחתיה החדר הימני ובצידו השמאלי יש את העלייה השמאלית ותחתיה החדר השמאלי. דם עשיר בחמצן מגיע אל העלייה השמאלית, העלייה מתכווצת והדם עובר דרך שסתום לחדר השמאלי עד למילויו אשר גורם לשסתום בין העלייה לחדר להסגר. כתוצאה מכך נפתח השסתום בין החדר השמאלי לאבי העורקים והדם מוזרק החוצה בכוח כיווץ החדר השמאלי אל כל חלקי הגוף. אבי העורקים מתפצל לעורקים קטנים יותר עד שמגיע לנימים, אלו מתחברים לנימים וורידיים אשר הולכים וגדלים בקוטרם עד הגיעם לוריד הנבוב העליון (מנקז דם מהידיים ומעלה) והתחתון (מנקז דם מהידיים ומטה), אלה מובילים דם עני בחמצן מתאי הגוף אל העלייה הימנית. גם כאן העלייה מתכווצת כאשר החדר רפה רק שבמקרה זה זו העלייה הימנית אשר מעבירה דם לחדר הימני. עד שלב זה, נקרא מחזור הדם בשם מחזור הדם הגדול. לאחר מילויו של החדר הימני הוא מתכווץ ומזריק את הדם אל עורק הריאה המוביל את הדם אל הריאות להחלפת הגזים, מהריאות הדם חוזר עשיר בחמצן ועני בפחמן דו חמצני אל ורידי הריאות והישר אל העלייה השמאלית. כיווץ החדר הימני קטן בעוצמתו מזה של החדר השמאלי שכן החדר חלש יותר כיוון שהדם צריך לעבור דרך קצרה יותר, דרך זו עד לעלייה השמאלית נקראת מחזור הדם הקטן. כלל מחזור הדם חוזר על עצמו בכל פעימת הלב.