ירוד, או בשמה הלועזי קטרקט, זו בעיה בעדשת העין אשר מהווה את הגורם מספר אחד לירידה באיכות הראייה. כאשר אדם סובל מקטרקט בעינו הוא סובל מעכירות בדרגה מסויימת בעדשת העין אשר מונעת את חדירת האור אל החיישנים קולטי האור אשר ממוקמים ברשתית הנמצא בצידה האחורי של העין. חיישני האור ברשתית שולחים אותות חשמליים לעצב הראייה על פי האור המגיע אליהם, אותות חשמליים אלה מגיעים מעצב העין אל המוח שם הם המתורגמים לתמונה. כאשר עכירות העדשה במקרה של קטרקט מונעת את כניסת האור לרשתית כך נמנעת גם ראייתו של האדם והוא סובל מבעיות ראייה. קטרקט פוגע במיליוני אנשים ברחבי העולם בדרגות חומרה שונות, פגיעה חמורה עלולה להוביל אף לעיוורון מוחלט. יחד עם זאת כיום ישנם טיפולים מצויינים אשר פותרים את בעיית עכירות העדשה ומחזירים את איכות החיים למטופל באופן מלא.

גורמים

עדשת העין מורכבת בעיקרה מחלבונים ומים אשר משמשים בפעולת מיקוד קרני האור על מנת שתתקבל תמונה חדה וברורה. חלבוני העדשה בעלי אופי ספציפי מאד אשר חיוני לתפקודם, באופן זה הם מסודרים בצורה כזו אשר שומרת על כך שהעדשה נשארת נקייה וכך קרני האור יכולות לחדור דרכה באופן תקין ללא שבירתן בדרך לרשתית העין. ככל שאנו מתבגרים העיניים שלנו עוברות שינויים טבעיים אשר פוגעים באיכות הראייה, אחד מהשינויים הוא במיקומם של החלבוני העדשה. כך ניתן לראות כי חלק מחלבוני העדשה מתנתקים ממקומם המסודר והתקין בעדשה ומתחברים יחדיו למעין צברים של חלבונים אשר גורמים לעכירות באיזור זה של העדשה. עכירות זו היא הקטרקט אשר לאורך זמן הולך ומתפשט לאיזורים נוספים ונרחבים יותר מן עדשת העין עד כדי פגיעה בשדה הראייה ולבסוף אף עיוורון. אף על פי כן, למרות שהזדקנות זו הסיבה העיקרית להופעת קטרקט אין זה הכרח של תהליך ההזדקנות, כלומר לא כל אדם מבוגר יפתח מחלה זו כלל.

ישנן צורות שונות להופעת קטרקט וגורמי סיכון שונים הנחשדים כהגורמים להתפתחות צברי החלבונים והופעת עכירות העדשה, גורמים אלו כוללים:

  • הזדקנות - זו הסיבה העיקרית לקטרקט ברחבי העולם, קטרקט זה נקרא קטרקט על בסיס הזדקנות.
  • מגדר - נשים בעלות סיכון גבוה יותר להתפתחות קטרקט.
  • חשיפה לאור אולטרא סגול (קרני UV) - סיבה זו אחראית לאחוז ניכר מהופעות הקטרקט בעולם ואף נמצאת במגמת עלייה. עיקר הבעיה היא חוסר מודעות לרגישות העיניים לקרני UV ומקורות קרניים אלה. אמנם יש להיזהר מקרני UV כאשר משתזפים על ידי מריחת קרם הגנה אך המודעות לנזק הנגרם לעיניים לא הופנם באותה המידה. יש צורך לשים משקפי שמש איכותיות מבחינת חסימת קרינת ה UV גם כאשר לא מסתכלים ישירות לשמש ובמיוחד כאשר נמצאים באיזורים מחזירי קרניים כגון שלג, קרח או חוף הים שכן הים מחזיר את קרני השמש. מקורות נוספים אשר מהווים בעיה הולכת וגוברת לקטרקט הם מיטות השיזוף ומנורות אולטרא סגולות אשר צעירים שמים בחדרם או אף נמצאות במועדונים ואף בצורת צמידים ושרשראות זוהרות. יש להבין כי קרינה זו מסוכנת בדיוק כמו חשיפה לקרני ה UV של השמש עצמה ולכן יש להמנע ממקורות אלה ולהגן על העיניים במידה ונחשפים אליהם.
  • סכרת - מחלת הסכרת במיוחד בזמנים כאשר רמות הסוכר בדם מעל הרמה הנורמלית, גורמת לשינויים בעיניים, בין שינויים אלה עלול להיווצר גם קטרקט על בסיס סכרת.
  • מחלות עיניים - מחלות כדוגמאת גלאוקומה, דלקת הענבייה כרונית, דלקת הרשתית, היפרדות רשתית ומחלות עיניים נוספות.
  • שימוש ארוך זמן של תרופות - בעיקר תרופות סטרואידיות.
  • חשיפה תדירה לקרני רנטגן - או טיפולי קרינה לאיזור הראש.
  • גנטיקה – היסטוריה משפחתית ונטייה של קטרקט במשפחה מגדילים את סיכוייו של אדם לסבול מהבעיה.
  • מחלות גנטיות - ישנן מחלות גנטיות מסויימות אשר מאיצות את התפתחות קטרקט כדוגמאת מחלת ניוון השרירים myotonic dystrophy.
  • )ניתוח לכריתת זגוגית (vitrectomy) – אנשים מעל גיל 50 אשר עברו ניתוח לכריתת זגוגית על מנת לתקן בעיות עיניים שונות בעלי סיכון מוגבר להתפתחות קטרקט. נראה כי כ 80 אחוז מאנשים מעל גיל 50 אשר עברו ניתוח זה מפתחים קטרקט באותה העין לאחר 6 חודשים עד 3 שנים מיום הניתוח.
  • פציעת עין - זוהי סיבה עיקרית להתפתחות קטרקט בקרב ילדים אך בקרב מבוגרים קטרקט על בסיס חבלה מהווה סיבה נדירה יחסית.
  • קטרקט מולד - ישנם תינוקות אשר נולדים עם מצב קטרקט בעינייהם.
  • קוצר ראייה חריף - מרשם משקפיים חריג ביותר.
  • עישון - מגדיל את הסיכון לקטרקט שכן הוא מגביר את רמת הרדיקלים החופשיים אשר עלולים לפגוע בעדשת העין.
  • זיהום בזמן הריון - כדוגמאת אדמת או אבעבועות רוח מעלה את הסיכון כי התינוק יוולד עם קטרקט.
  • משקל עודף - סוג של שומן הנקרא טריגליצריד מגביר את הסיכון להתפתחות קטרקט.

סימפטומים

סימפטומי קטרקט מתבטאים בשינויים בראייה כדוגמאת:

  • ראייה עכורה, מעורפלת.
  • ראיית זוהר מסנוור כאשר מביטים אל עבר מקור אור או השמש. מצב זה יכול להתבטא בנהיגה לילית כאשר אדם נתקל באורות פנסים ממכוניות ממולו.
  • שינויים תדירים באיכות הראייה המתבטאים בשינוי תכוף במרשם הראיה במשקפיים.
  • ראייה כפולה בעין אחת, או במקרה בו ישנו קטרקט בשתי העיניים הראייה הכפולה תתבטא בשתי העיניים.
  • שינויים בגוון הצבעים בראייה ובעיקר שינויי לכיוון צהבהב יותר (הכל נראה צהוב יותר).
  • שיפור בראייה לטווח קצר לזמן מה, זהו סימפטום אשר מופיע לעיתים כאשר מתפתח קטרקט.

במקרים מסויימים כתלות בגיל, גנטיקה, דרגת חומרת העכירות וגורמים נוספים, יתכן וכי הקטרקט לא יתבטא בבעיות ראייה כלל.

סוגי קטרקט

ישנם מספר סיווגים לקטרקט על פי קריטריונים שונים, אחד הקריטריונים הוא סיווג הקטרקט על פי מידת העכירות. על פי סיווג זה ישנם שלבים שונים של ליקוי הראייה אשר מוגדרים כ- קל, בינוני או קשה, דרך נוספת היא לכנותם כקטרקט ראשוני, קטרקט לא בשל וקטרקט בשל, כאשר הדרגה האחרונה היא מצב בו האישון עכור לחלוטין והאדם עיוור בעין זו. עד לפני כ 20 שנה בערך, כאשר ניתוחי הטיפול בקטרקט היו מסובכים יותר והטכנולוגיה לא היתה מפותחת מספיק, הטיפול היה כרוך בסיכון גבוה ובקושי רב יותר. כתוצאה מכך היה נהוג לנתח את החולה רק כאשר עינו היתה מגיעה לדרגת קטרקט בשל או קרוב לכך, כלומר רק כאשר לא ניתן היה יותר להפיק ראייה כלשהי מהעין החולה במחלה. כיום אין צורך לכך עקב התפתחות הטכנולוגיה ואמינות הטיפולים וניתן לטפל בכל דרגה של המחלה ויפה שעה אחת קודם.

סיווג נוסף של מחלת הקטרקט הוא על פי מיקום העכירות:

  • קטרקט של השכבה האחורית (קטרקט תת קופסיתי) - סוג זה נדיר יותר באוכלוסייה הכללית אך קצב התפתחות עכירות העדשה בו גבוה. רוב האנשים החולים בסוג זה באים מרקע של הגורמים הבאים: חולי סכרת, בעלי קוצר ראייה חריף, חולי מחלות ניוון של העיניים וחולים אשר נוטלים תרופות בעלות מינון גבוה של סטרואידים.
  • קטרקט גרעיני (נוקלארי) - סוג זה של קטרקט הוא השכיח ביותר והוא ממוקם בגרעין, במרכז העדשה, בעיקר עקב תהליכי הזדקנות טבעיים. כיוון שהעכירות מתפתחת במרכז העדשה, סוג זה הוא המורגש ביותר בזמן התפתחותו שכן הוא גורם לטשטוש הראייה ואף יתכן כי הראייה תהפוך לכהה יותר ובצבעים בגוון צהבהב חום. בנוסף לכך עם התפתחות הקטרקט הגרעיני ישנה ירידה הדרגתית של עוצמת הצבעים הנראים.
  • קטרקט קורטיקלי - סוג זה של קטרקט מתפתח בחלקים ההיקפיים של העדשה, גם הוא נדיר יותר בקרב האוכלוסייה הכללית אך קצב התפתחותו מהיר יותר. עם התפתחותו העכירות מגיחה מהיקף העדשה אל עבר המרכז ועל ידי כך יורדת איכות הראייה באופן דרסטי. חולי סכרת בעלי סיכון גבוה יותר לפתח סוג זה של קטרקט.

ביבליוגרפיה

עשוי לעניין אותך

דום נשימה ורשיון נהיגה

מחלת פרקינסון

עוד מידע בנושא קטרקט