תוכן [ הסתר ]

אחת מחלות העיניים הטורדניות הינה שעורה (sty, hordeolum), כאשר העין מודבקת בשעורה היא רגישה למגע ואף לתאורה, האיזור כואב (לעיתים הכאב עז ביותר) ונפיחות בעלת מרכז אדום בולט מופיעה על גבי העפעף או בתוכו. שעורה נגרמת כתוצאה מזיהום חמור של בלוטות החלב בעפעפיים אשר מפרישות חומר שומני (meibomian glands), הזיהום מתרחש לאחר שבלוטות אלה נחסמות. גורם נוסף אשר עלול לגרום להתפתחותה של השעורה הוא זיהום זקיק ריס בבסיס העפעף, זיהום זה נגרם לרוב על ידי החיידק Staph aureus. חיידק זה הוא הגורם האחראי ל 90 עד 95 אחוז ממקרי השעורה.

סוגי שעורה

  • שעורה חיצונית – בסוג זה השעורה מתפתחת בבסיס זקיק ריס.
  • שעורה פנימית – בסוג זה השעורה מתפתחת כתוצאה מזיהום בבלוטות החלב על גבי העפעף.

גורמים

כפי שצויין בין הגורמים לשעורה נמצאים חסימת בלוטות החלב בעיניים אשר סותמת את יציאת החומר השומני מהן ומשאירה אותן חשופות לזיהום. הזיהום האחראי לכ 95% מכלל מקרי השעורה הוא זיהום על ידי החיידק Staph aureus. בנוסף לכך ישנם גורמים נוספים התורמים להתפתחות שעורה והם:

  • הפרשת יתר מבלוטות החלב מצב הנקרא Seborrhea.
  • אי הסרה או הסרה לא מספקת של איפור עיניים, שינה עם איפור עיניים.
  • שימוש בתכשירי קוסמטיקה אשר פג תוקפם או אשר מזוהמים.
  • היגיינת עיניים לא טובה.
  • שימוש בעדשות מגע באופן מוגזם ו/או ללא היגיינה ראויה של הידיים וחיטוי מתאים של עדשות המגע.
  • מחלות דלקתיות של העפעפיים.
  • מתח.
  • שינויים הורמונליים.

מי רגיש במיוחד לשעורה

שעורה היא בעיית עיניים שכיחה מאד. אנשים מכל שכבות האוכלוסייה יכולים לסבול משעורה בכל גיל, גברים ונשים מפתחים את המחלה באותה מידה. ישנה עלייה קלה בשכיחות השעורה בקרב אנשים בני 30 עד 50. אנשים החולים במחלות מסויימות בעלי רגישות גבוה יותר לפתח שעורה, בין מחלות אלה נמצאות: סכרת, מחלות עיניים שונות, דלקות עיניים. בנוסף לכך אנשים בעלי אורח חיים מתוח מפתחים יותר שעורה מהאוכלוסייה הכללית, אליהם מצטרפת קבוצת האנשים בעלי רמת שומנים גבוה בדם אשר גם הם בקבוצת סיכון מוגבר לפתח שעורה.

סימפטומים

בדרך כלל רוב מקרי השעורה מתמלאים מוגלה ולבסוף מתפוצצים, יש לציין כי שעורה אינה פצעון (חצ'קון) גם אם מרכזה מופיע בצבע צהבהב ואין בשום אופן לפוצץ ולנקז את הפצע. בדרך כלל יש לשעורה נטייה לחזור שוב ושוב אך בניגוד לדיעה הרווחת אין היא מדבקת באופן מיוחד. בין סימפטומי השעורה ניתן לראות את הסימפטומים הבאים:

  • בראש ובראשונה כאב, אמנם ישנו טווח רחב לכאב מקל ועד עז ביותר אך ברוב המוחלט של המקרים מופיע כאב.
  • התנפחות בעלת מרכז אדמומי שנראה כמו פצעון על גבי העפעף.
  • התנפחות העפעף.
  • רגישות לאור ולמגע.
  • תחושת גרד בעין.
  • הפרשה מרובה של דמעות.
  • ראייה מטושטשת.
  • תתכן יותר משעורה אחת בו זמנית.

אבחון

אבחון שעורה הוא פשוט מאד ונערך על ידי בדיקה גופנית של העין והמצאות הסימפטומים האופייניים לשעורה. במקרים בהם השעורה לא עוברת או שהיא חמורה מאד נערכות בדיקות עיניים אשר נועדו לשלול מחלות אחרות ולשלול מקרים בהם הזיהום התפשט לאיזורים אחרים בגוף.

טיפול

הטיפול הטוב ביותר הוא על ידי קומפרסים חמים על גבי העין החולה למשך כ 10 דקות, יש לחזור על פעולה זו 4 עד 6 פעמים ביום. פעולה זו עוזרת בשני אופנים: היא פותחת את החסימה אשר נוצרה בתעלות בלוטות החלב והיא מזרזת את התפוצצות הטבעית של השעורה אשר מקלה על הכאב. במקרים בהם משך השעורה מוגזם על פי דעתו של הרופא המטפל (בדרך כלל מעל 3 עד 4 ימים רצוף) או במצבים בהם הרופא רואה כי השעורה איננה מגיבה כראוי לטיפול, הוא יחליט לטפל על ידי ניתוח. בניתוח זה מבוצע חתך קטן מאד בעפעף, אם השעורה חיצונית החתך מבוצע בצידו החיצוני של העפעף ואם השעורה פנימית החתך מבוצע מצידו הפנימי של העפעף. על ידי חתך זה ניתן לנקז את המוגלה ואיתה את הזיהום. אפשרויות טיפול נוספות הינן טיפול על ידי משחות אשר מכילות אנטיביוטיקה או חומר סטרואידי על גבי השעורה. במקרים נדירים בהם השעורה נמשכת לאורך זמן רב או במקרים בהם ישנן מספר שעורות במקביל, הטיפול הוא על ידי נטילת כדורים של אנטיביוטיקה חזקה יותר. ניתן לנטול משככי כאבים סטנדרטים כאשר החולה מרגיש כי תחושת הכאב מצדיקה זאת. במהלך הטיפול אין להשתמש בעדשות מגע ואין להשתמש בתכשירי קוסמטיקה של העיניים.

במקרים מסויימים נלקחת דגימה מן השעורה לבדיקת מעבדתית אשר נועדה לבדוק האם מדובר בסרטן העור. אלו מקרים נדירים בעלי סיבות נוספות אשר לדעתו של הרופא המטפל מצדיקות את לקיחת הביופסיה.