זוהי תסמונת שקשה לזהות, חלקית בגלל שיש לה מגוון כל-כך רחב של סימנים וסימפטומים – בין הנפוצים יותר יש מצבי רוח, רגישות בחזה, השתוקקות לאוכל, תשישות, עצבנות ודיכאון. הדבר אשר קושר בין כל הבעיות הלא-קשורות הללו הוא שסימפטומים אלה מופיעים רק בימים שלפני מחזור הוסת החודשי. בערך 3 מכל 4 נשים במחזור חוות איזשהו סימפטום של תסמונת טרום-וסת (PMS). בעיות אלו לרוב מופיעות אצל נשים בין הגילאים 20-50 והן נוטות להופיע ולחזור בתבנית צפויה. למרות זאת, השינויים הפיזיים והרגשיים שאישה עלולה לחוות בתסמונת טרום-וסט יכולים להיות עזים ביותר בחלק מהחודשים וכמעט שלא מורגשים באחרים. עדיין, אין שום סיבה לתת לבעיות הללו להשתלט לאישה על החיים. בשנים האחרונות נלמדו הרבה דברים לגבי תסמונת טרום-וסת. טיפולים והתאמת אורח חיים יכולים להפחית או לטפל בסימנים ובסימפטומים של תסמונת טרום-וסת.
סימפטומים
הסימנים והסימפטומים הנפוצים ביותר של תסמונת טרום-וסת כוללים:
- סימפטומים רגשיים והתנהגותיים:
- מתח
- דיכאון
- התקפי בכי
- מצבי רוח ועצבנות או כעס
- שינויים בתיאבון והשתוקקות לאוכל
- בעיות להירדם
- התרחקות חברתית
- יכולת ריכוז ירודה
- סימנים וסימפטומים גופניים:
- כאבי פרקים ושרירים
- כאב ראש
- תשישות
- העלאה במשקל
- נפיחות בבטן
- רגישות בחזה
- התפרצות של פצעי בגרות
- עצירות או שלשול
למרות שהרשימה של הסימנים והסימפטומים ארוכה, רוב הנשים החוות את תסמונת הטרום-וסת, חוות רק מעט מהבעיות הללו. אצל נשים מסוימות, הכאב הפיזי והלחץ הרגשי מספיק חמורים שזה פוגע לה בשגרה היומית ובפעילויות שלה. אצל רוב הנשים הללו, הסימנים והסימפטומים נעלמים עם תחילת מחזור הוסת. אך שיעור קטן של נשים עם תסמונת טרום-וסת חוות סימפטומים משתקים כל חודש. לצורה הזו של תסמונת טרום-וסת יש כינוי פסיכיאטרי משלה – תסמונת חרדת-וסת (PMDD). זוהי תסמונת טרום-וסת חריפה עם סימפטומים הכוללים דיכאון עמוק, תחושת חוסר-תקווה, כעס, חרדה, הערכה עצמית נמוכה, בעיות ריכוז, עצבנות ומתח. לחלק מהנשים עם תסמונת טרום-וסת חמורה עלולה להיות הפרעה פסיכיאטרית יסודית.
גורמים
לא ידוע מה בדיוק גורם לתסמונת טרום-וסת, אך ישנם הרבה גורמים אשר עלולים לתרום למצב. נראה ששינויים מחזוריים בהורמונים הם גורם חשוב מכיוון שסימנים וסימפטומים של תסמונת טרום-וסת משתנים בהתאם לתנודות הורמונליות וגם נעלמים בהריון ובגיל הבלות.
יתכן כי שינויים כימיים במוח גם מעורבים – תנודות של סרוטונין (נוירוטרנסמיטר, חומר נושא מידע, במוח ובמערכת העצבים המרכזית), אשר נחשב כמשפיע קריטי על מצבי רוח, יכול לעורר את הסימפטומים. כמויות לא מספקות של סרוטונין יכולות לתרום לדיכאון טרום-וסת, בנוסף לתשישות, השתוקקות למאכלים ובעיות שינה.
לחלק מהנשים עם תסמונת טרום-וסת חריפה סובלות מדיכאון שלא אובחן, אף על פי שדיכאון בלבד אינו גורם לכל הסימפטומים. גם מתח יכול להחמיר חלק מהסימפטומים, אך בפני עצמו הוא אינו גורם.
חלק מהסימפטומים של תסמונת טרום-וסת קושרו לרמות נמוכות של ויטמינים ומינרלים. תורמים אפשריים נוספים לתסמונת טרום-וסת כוללים: אכילת כמויות גדולות של אוכל מלוח, אשר יכול לגרום לנפיחות בבטן, ושתיית אלכוהול ומשקאות עם קפאין, אשר יכולים לגרום להפרעות ברמות האנרגיה ולמצבי הרוח.
מתי לבקש חוות דעת רפואית
אישה שלא מצליחה להשתלט על תסמונת טרום-הווסת באמצעות שינויים באורח החיים, והסימנים והסימפטומים של PMS משפיעים משמעותית על בריאותה ועל הפעילויות היום-יומיות שלה, צריכה לפנות לרופא ולבקש חוות דעת.
אבחון
אין בדיקות מעבדתיות מיוחדות על מנת לאבחן בודאות תסמונת טרום-וסת. יתכן שהרופא ייחס סימפטום מסוים לתסמונת טרום-וסת אם הסימפטום הוא חלק מהתבנית הצפויה של הוסת של אותה אישה. כדי לבסס תבנית מסוימת, הרופא עלול לבקש מהאישה לרשום בלוח שנה או ביומן אלו סימנים וסימפטומים היא חווה למשך שני מחזורי וסת לפחות. חשוב לציין באיזה יום הופיעו הסימפטומים לראשונה בנוסף ליום שבו הם נעלמו. בנוסף לכך חשוב לציין באיזה יום התחיל מחזור הוסת ובאיזה יום הוא הסתיים. לחילופין, הרופא עלול לבקש מהאישה למלא שאלון ביום הראשון של מחזור הוסת שלה המתאר את הסימפטומים במהלך השבועיים הקודמים. שאלון זה יכול לעזור לרופא לדעת אם יש צורך בהערכה נוספת או אם אכן מדובר בסימפטומים של תסמונת טרום-וסת.
טיפול
הרופא עלול לתת אחת או יותר תרופות לטיפול בתסמונת טרום-וסת. ההצלחה של תרופות בהרגעת הסימפטומים משתנה מאישה לאישה. התרופות הנפוצות הניתנות לטיפול בתסמונת טרום-וסת כוללות:
- תרופות נגד דיכאון – מעכבים סלקטיביים של קליטה חוזרת של סרוטונין (SSRIs) הינם מוצלחים בהפחתת סימפטומים כגון תשישות, השתוקקות למאכלים ובעיות שינה. תרופות אלו הן הטיפול הראשוני הניתן במקרים של תסמונת טרום-וסת חריפה או PMDD.
- תרופה לא-סטרואידית נוגדת דלקת (NSAIDs) – תרופות אלו יכולות להקל על התכווצויות ואי-נוחות בחזה.
- דיורטיקס (חומר מעורר מתן שתן) – כאשר התעמלות והגבלת צריכת המלח אינם מספיקים כדי להפחית את ההעלאה במשקל והנפיחות של תסמונת טרום-וסת, התרופות הללו יכולות לעזור לגוף להיפטר מעודף המים דרך הכליות.
- אמצעי מניעה הנבלעים דרך הפה – תרופות מרשם אלו מפסיקות את הביוץ ומייצבות תנודות הורמונליות, ובכך מספקות הקלה מסימפטומים של תסמונת טרום-וסת.
- דפו-פרוברה – זוהי זריקה אשר יכולה לעצור זמנית את הביוץ והיא יעילה במצבים של תסמונת טרום-וסת חריפה או PMDD. אך זריקה זו יכולה לגרום להגברת חלק מהסימנים והסימפטומים של תסמונת טרום-וסת כגון תאבון מוגבר, העלאה במשקל, כאבי ראש ומצב רוח דיכאוני.
סגנון חיים ותרופות ביתיות
לעיתים ניתן להעלים או להפחית את הסימפטומים של תסמונת טרום-וסת על ידי שינויים בדיאטה, כושר וגישת חיים יום-יומית.
שינויים בדיאטה:
- אכלי ארוחות קטנות ותכופות יותר כל יום כדי להפחית את הנפיחות ותחושת המלאות.
- הגבילי את צריכת המלח והמאכלים המלוחים כדי להפחית את הנפיחות.
- בחרי מאכלים עשירים בפחמימות מורכבות כגון פירות, ירקות ודגנים מלאים.
- בחרי מאכלים עשירים בסידן. אם אינך יכולה לעכל לקטוז (סוכר חלב) ולכן אינך אוכלת מאכלי חלב, או אם אינך אוכלת מספיק סידן בדיאטה שלך, יתכן שתידרשי לבלוע תוספות סידן יומיות.
- תבלעי תוספת של מולטי-ויטמינים יומית.
- הימנעי מקפאין ואלכוהול.
שלבי פעילות גופנית בשגרת היום הרגילה שלך:
תעשי פעילות גופנית כגון הליכה מהירה, רכיבה על אופניים, שחייה או פעילות אירובית אחרת, לפחות 30 דקות ביום. פעילות גופנית יום-יומית יכולה לשפר את הבריאות הכללית שלך ולהקל על סימפטומים כגון תשישות ומצב רוח דיכאוני.
הפחיתי מתחים:
- וודאי שיש לך הרבה שעות שינה.
- תרגלי הרפיית שרירים או נשימות עמוקות כדי לעזור להפחית כאבי ראש, חרדות או הפרעות שינה.
- נסי יוגה או עיסוי כדרכים להירגע ולהפחית מתחים.
רשמי את הסימפטומים שלך במשך כמה חודשים:
רשמי ביומן את הסימפטומים שאת חווה כדי שתוכלי ללמוד לזהות את הגורמים הראשוניים ולהכיר את העיתוי של הסימפטומים שלך.
