תוכן [ הסתר ]

ההגדרה של אנמיה היא מצב בו אין מספיק תאי דם אדומים בריאים בדם על מנת לאפשר תפקוד תקין. תאי הדם האדומים נושאים את גז החמצן שאותו אנו נושמים אל האיברים, נשיאת החמצן מתבצעת בעיקר הודות למולקולה מסויימת הנקראת המוגלובין. מולקולות ההמוגלובין מכילות בתוכן ברזל אשר משמש בעת הקישור לחמצן. בעיות שונות ברמות הברזל או ברמות ההמוגלובין ואף בעיות בתאי הדם האדומים עצמם, גורמות למצב של "חוסר דם" או במילים אחרות אנמיה. סימפטום אופייני למחלה הוא עייפות וחולשה כרוניים, ישנם סוגים שונים של אנמיה ולכל סוג סימפטומים וטיפולים ספציפיים. כיום אנמיה היא אחת בעיות הדם הנפוצות ביותר והיא פוגעת במיליוני בני אדם ברחבי העולם, בעיקר בנשים ובאנשים עם מחלות כרוניות.

דגשים

  • ישנם סוגים תורשתיים של אנמיה אשר מורשים לצאצאים, באופן זה עובר יכול להיות מושפע מכך כבר בהיותו ברחם האם או ביום היוולדו.
  • נשים נמצאות ברמת סיכון גבוהה עד גיל הבלות לאנמיה הנגרמת בשל חוסר ברזל וזאת כתוצאה מאיבוד הדם בוסת החודשית. באופן דומה אישה בהריון נמצאת גם היא ברמת סיכון גבוהה בשל דרישות אספקת הדם של העובר בזמן חודשי ההריון.
  • אנשים בעלי הרגלי תזונה לא נכונים ו/או בעלי מחלות כרוניות ומצבים רפואיים שונים, בעלי סיכון גבוה יותר לאנמיה, בקבוצה זו בולטים אנשים משכבת גילאי 60 ומעלה.

גורמים

ישנם יותר מ 400 סוגים שונים של אנמיה, סוגים אלה נחלקים ל 3 קטגוריות ראשיות:

אנמיה הנגרמת עקב איבוד דם

כאשר אנו מדממים יש איבוד של תאי דם אדומים, מצב זה יכול להיות איטי ומתמשך באופן שאינו מורגש כלל. דימום כרוני מסוג זה נגרם לרוב מהגורמים הבאים:

  • בעיות במערכת העיכול כדוגמאת: אולקוס (כיב פפטי), טחורים, דלקת של הקיבה או כל איבר אחר באיזור הבטן וסרטן.
  • נטילת תרופות אנטי דלקתיות שאינן סטרואידיות (NSAIDs) כדוגמאת: אספירין ומוטרין.
  • אצל נשים ישנם גורמים נוספים והם: וסת וריבוי הריונות.

אנמיה הנגרמת עקב חוסר תאי דם אדומים או בשל פגמים בייצורם

אנמיה מסוג זה מתרחשת במקרים בהם הדרישה לאספקת תאי דם אדומים אינה מסופקת כראוי או כאשר אספקת תאי הדם האדומים תקינה אך תפקודם של תאים אלו לא תקין. גורמים המשפיעים על כמותם ופעילותם התקינה של תאי הדם האדומים הם ויטמינים ומינרלים שונים. ישנן בעיות שונות אשר נגרמות עקב חוסר בחומרים אלו ובשל פגמים נוספים, על פי הגורם מחלקים את סוגים אלו של האנמיה:

  • אנמיה חרמשית – אנמיה מסוג זה הינה נפוצה בקרב תושבי אפריקה ובאפריקאים-אמריקאים. זוהי מחלה גנטית אשר גורמת לעיוות בצורתם של תאי הדם האדומים אשר הופכים למעין צורת סהר. עקב שינוי זה תאי הדם האדומים מתפרקים במהירות יחסית לאורך חייהם הרגיל אשר עומד על כ 120 יום. בנוסף לכך צורת המעוותת מפחיתה מגמישותם ומיכולתם לעבור דרך צינורות הדם הדקים (הנימים). כתוצאה מפגמים אלו מועבר פחות חמצן אל האיברים ונוצרת אנמיה.
  • אנמיה בשל חוסר בברזל (אנמיה היפוכרומית) – אנמיה זו נגרמת עקב חוסר במינרל הברזל. הברזל משמש את מערכת הדם בדרכים שונות ומגוונות אשר חיוניות לתפקודו התקין והשוטף. כך לדוגמא יש צורך בברזל במח העצם על מנת לייצר את מולקולת ההמוגלובין, מולקולה זו היא זו שאחראית על קישור החמצן בתאי הדם האדומים והובלתו מהריאות לכלל הגוף. ללא רמת ברזל תקינה הגוף אינו יכול לייצר במח העצם כמות מספקת של המוגלובין לכלל תאי הדם האדומים, מצב זה מוביל לאנמיה בשל חוסר בברזל. במצב זה תאי הדם האדומים קטנים וחיוורים יותר ממצבם התקין (הברזל הוא זה שמקנה להם את צבעם). הגורמים אשר יכולים לגרום לאנמיה הנגרמת בשל חוסר בברזל הם: תזונה לקויה אשר לא מספקת ברזל ברמה תקינה – בעיה זו שכיחה בקרב ילודים, ילדים, בני עשרה וצמחוניים. גורמים נוספים לאנמיה מסוג זה הם: הריון, הנקה, וסת, תרימת דם באופן תכוף מידיי, אימוני סיבולת, מחלות ובעיות במערכת העיכול, סמים, תרופות מסויימות ומשקאות עם קפאין.
  • אנמיה בשל חוסר בויטמינים – אנמיה מסוג זה יכולה להיווצר כאשר ישנו חוסר של הויטמין B-12 ו/או הויטמין חומצה פולית או בשמה הנוסף פולאט.שני הויטמינים האלה נחוצים על מנת לייצר תאי דם אדומים. ישנם מצבים שונים אשר יכולים להוביל לאנמיה בשל חוסר בויטמינים והם:

אנמיה מגלובלסטית

במצב זה יש חסר בויטמין B-12 או בחומצה פולית או בשניהם.

  • זו אנמיה הנגרמת עקב ספיגה לקויה של הויטמין B-12, מצב זה יכול להגרם עקב מחלות שונות כדוגמאת מחלת קרוהן, אינפקציות על ידי חיידקים או וירוסים לרבות וירוס ה HIV ואף בשל הסרה של חלק ממערכת העיכול בשל תהליך כירורגי קודם.
  • תזונה לקויה אשר ממעיטה באכילת בשר או המנעות מבשר כלל וצמחונות, אלה מובילים לחוסר בויטמין B-12. בנוסף לכך בישול יתר או אכילת מועטה מידיי של ירקות יכולה להוביל לחוסר בחומצה פולית.
  • גורמים נוספים: הריון, תרופות, צריכה מוגזמת של אלכוהול ובעיות בריאותיות שונות.

אנמיה בשל בעיות במח העצם ובתאי הגזע

באנמיה מסוג זה יש בעיות בייצור תאי הדם האדומים באופן שבו נוצר חסר בכמותם לפעילות תקינה של אברי הגוף. תאי גזע מיוחדים של מערכת הדם ממוקמים במח העצם, תאים אלה הופכים רק לתאים של מערכת הדם אשר כוללים בתוכם גם את תאי הדם האדומים כמובן. במקרים בהם יש מעט מידיי מתאי גזע אלה או שהם פגומים באופן מסויים או שהם הוחלפו על ידי תאים סרטניים, אין ייצור מספק של תאי דם אדומים ונוצרת אנמיה. אנמיות הנוצרות מבעיות אלו כוללות:

  • אנמיה אפלסטית – מתרחשת כאשר יש חוסר בתאי הגזע של מערכת הדם במח העצם או כאשר הם אינם. אנמיה אפלסטית בעלת מספר מופעים שונים, היא יכולה להיות בעלת מופע תורשתי ועל ידי כך להיות מורשת לצאצאים, ישנו מופע אקראי בו היא מופיעה ללא סיבה נראת לעין. בנוסף לכך אנמיה אפלסטית יכולה להופיע בשל פגיעה במח העצם על ידי גורמים שונים כגון: תרופות, קרינה, כימותרפיה (זה מה שקורה אצל חולי סרטן העוברים הקרנות ו/או כימותרפיה) ואינפקציות שונות.
  • תלסמיה – זהו סוג של אנמיה אשר נוצר כאשר תאי הדם האדומים לא מסוגלים לעבור את תהליך ההבשלה הנורמלי אשר בסופו הם הופכים לתאים מתפקדים. תלסמיה זו מחלה מורשת אשר עוברת בתורשה מההורים לילדיהם. מחלה זו שכיחה ביותר בקרב הקבוצות האתניות הבאות: ים תיכוניות, אפריקאיות, מזרח תיכוניות, דרום מזרח אסיאתיות. מסיבה זו תלסמיה ידועה גם בשמה העממי "אנמיה ים תיכונית".
  • חשיפה לעופרת – חשיפה מוגזמת וממושכת לעופרת הינה רעילה למח העצם, מה שגורם לירידה בכמות תאי הדם האדומים אשר מיוצרים. הרעלת עופרת יכולה להתרחש בדרכים שונות, לרוב במבוגרים הסיבה קשורה לעבודה עם המתכת, אך בילדים ישנה חשיפה בשל אכילה של חוד עפרונות או צבעי עפרון אשר מורכבים מעופרת. דרך נוספת שבה נגרמת הרעלת עופרת היא על ידי זיהום מזון ושתייה בעופרת המגיעה מציפוי לא תקין של כלי אוכל העשויים מחרסינה.
  • אנמיה הנגרמת מגורמים אחרים – בדרך כלל אנמיה מסוג זה נגרמת בשל מחסור בהורמונים אשר חיוניים לייצורם של תאי הדם האדומים. מחלות אשר גורמות לאנמיה מסוג זה הן: מחלת כליות, תת פעילות של בלוטת התריס ומחלות כרוניות שונות כגון: סרטן, אינפקציות, מחלות אוטואימיוניות כדוגמאת זאבת ודלקת מפקרים שיגרונית.

אנמיה הנגרמת עקב הרס של תאי דם אדומים

תאי הדם האדומים נתונים למתח תמידי בשל פעילותם במערכת הדם, הם נתונים ללחץ, נדחקים לצינורות דקיקים ונעים ברחבי הגוף. מסיבה זו הם בעלי גמישות מרשימה ועמידות גבוהה ביותר. כאשר תאי הדם האדומים שבירים מידיי הם אינם יכולים לעמוד בעומס הכרוך בפעילותם במערכת הדם מה שמוביל לקריעתם, מצב זה נקרא אנמיה המוליטית. אנמיה המוליטית יכולה להתפתח כבר בלידה או בשלבים מאוחרים יותר במהלך החיים. לעיתים יש מופעים של אנמיה המוליטית אשר נכון להיום סיבתם אינה ידועה, יחד עם זאת ישנם גורמים רבים אשר יכולים לגרום למחלה זו ובינהם:

  • מחלות דם תורשתיות כדוגמאת אנמיה חרמשית ותלסמיה.
  • גורמים היוצרים עומס ומתח על הגוף כדוגמאת: אינפקציות, סמים, רעלנים של עכבידים או נחשים ארסיים ואף מאכלים מסויימים.
  • רעלנים אשר נוצרים עקב מחלת כבד או כליות מתקדמת.
  • התקפה אוטואימיונית בה תאי המערכת החיסונית תוקפים את תאי הדם האדומים בשל תקלה כלשהי. מצב זה יכול להתפתח אף בעוברים ברחם אימם.
  • שתלי צינורות דם, שתלי שסתומים של הלב, גידולים, כוויות קשות, חשיפה לכימיקלים מסוכנים, יתר לחץ דם גבוה ובעיות קרישה.
  • במקרים נדירים, טחול מוגדל יכול להרוס את תאי הדם האדומים באופן החורג מהרמה התקינה.

לקריאה נוספת על אנמיה מחוסר ברזל ואפשרויות הטיפול: מהי אנמיה? / כתבה מאתר כצט.

עוד מידע בנושא אנמיה