איזור תעלת פי הטבעת (החלחולת), אשר מהווה את ארבעת הסנטימטרים האחרונים במערכת העיכול, מורכב מרקמה בעלת כלי דם רבים המקנים אלסטיות לרקמה ומשמשים להזנתה והזנת שרירי פי הטבעת. כריות כלי דם אלה הן טחורים אשר קיימים בכולנו ללא בעיה במצב תקין, כאשר רקמה זו נמתחת מעבר ליכולתה ומופעל עליה לחץ גדול מידי נוצר נזק לכלי הדם אשר מתנפחים ומדממים מה שגורם להתפתחות דלקת .
כ-20%-40% מהאוכלוסיה סובלים מטחורים כאשר מגיל 50 נתון זה עולה ל-50%.
גברים ונשים סובלים במידה דומה מבעיה זו, רוב הנשים סובלות מטחורים כתוצאה מהריון. בעבר היה נהוג לחשוב כי נהגים מקצועיים (נהגי מוניות, משאיות וכו') סובלים יותר מטחורים בשל המאמץ הכרוך בישיבה ממושכת, אך כיום הדעות חלוקות ויש הטוענים כי אין הם סובלים יותר אלא פשוט מודעים יותר לשינויים בטחורים.
ניתן לטפל בטחורים בקלות וביעילות גבוהה ללא כאב לכן אין שום סיבה להתמהמה בקבלת טיפול, יתרה מכך, לרוב ככל שעובר זמן ללא טיפול המצב מחמיר.
גורמים
הסיבה לטחורים אינה ידועה באופן מלא אך ישנם גורמים המעלים את הסיכוי למחלה ואף להחמרתה.
ניתן לראות כי בצעירים עד גיל 20 נדיר מאד למצוא מקרים של טחורים, המצב משתנה בהדרגתיות ככל שעולים בגיל. גיל לבדו אינו הגורם היחיד לטחורים, ישנם גורמים נוספים כגון:
- יציאות לא סדירות כרוניות – עצירות היא הגורם העיקרי באוכלוסיה לטחורים.
- זקנה – יש החלשות של האיזור.
- הריון- זהו הגורם העיקרי לטחורים בנשים. לחץ הלידה ולחץ הרחם על כלי הדם באיזור פי הטבעת
בחודשי ההריון (האחרונים במיוחד) אשר מלווה בשינויים הורמנלים ועלייה בעצירות, גורמים
לטחורים בכ-15% מהנשים ההרות. באופן כולל כמעט כל אשה הרה סובלת מטחורים במידת
חמירות כלשהי מקלה עד קשה.
- ישיבה ממושכת בשירותים ומאמץ גדול ביציאות (בעיקר בעצירות).
- תורשה- הסיכוי לטחורים עולה אם ישנה שכיחות גבוהה למחלה במשפחה.
- תזונה לקויה וחוסר פעילות גופנית.
- מתח נפשי.
- הרמת משקל כבד- לרבות אימון מאמץ מידיי בחדר כושר.
- מחלות כלי דם וגידולים.
- סקס אנאלי לא תקין.
סימפטומים וסוגי טחורים
הסימפטומים יכולים להתחיל באי נוחות וגירוד באיזור פי הטבעת ויכולים להתפתח לצריבה וכאבים ביציאה, במקרים בהם הטחורים מתבקעים נוצר דימום מפי הטבעת.
ניתן לחלק את הטחורים לשתי קטגוריות עיקריות :
- טחורים חיצוניים: מופיעים באיזור החיצוני יותר סביב פי הטבעת, ניתן לראותם (יוצרים בליטה)
והם בדרך כלל כואבים (מכיוון שבאיזור זה יש עצבוב המעביר כאב) ולעיתים אף מדממים. זוהי
הסיבה לישיבה על "טבעת הדונאט" הכרית הרכה הידועה – כך מקלים על הכאב עד להחלמה סופית.
- טחורים פנימיים: מופיעים באיזור הפנימי יותר בתעלת פי הטבעת, לרוב לא ניתן לראותם ללא
מכשור. בדרך כלל הם לא גורמים לכאב (מכיוון שבאיזור זה אין עצבוב שמעביר כאב)
כמו שהם גורמים לאי נוחות וגרד שלעיתים מלווה בהפרשת ריר ואף דימום.
יתכנו מקרים בהם כתוצאה מלחץ גדול טחורים פנימיים יצאו החוצה (נקרא צניחת טחורים), במקרים מסויימים הם יחזרו פנימה (או שניתן לדחוף אותם פנימה בעדינות) ובמקרים אחרים יתכן שישארו בולטים מחוץ לפי הטבעת.
אבחון וטיפול
האבחון נעשה ע"י תשאול רפואי של החולה והמצאות הסימפטומים לעיל, בנוסף נערכות בדיקות על מנת לשלול בעיות אחרות בעלות סימפטומים דומים.
הטיפול מותאם ע"פ מצב בריאות החולה, גילו והאם ישנם טחורים חיצוניים ופנימיים, ברוב המקרים ההחלמה היא מלאה ויש חזרה לאורח חיים רגיל. ישנן 4 דרגות של טחורים פנימיים ולכל אחת אפשרויות טיפול המתאימות לה:
1.כאב קל ודימום – במצב זה אין צניחת טחורים (לא בולטים החוצה).
דרכי הטיפול בשלב זה הן:
- תזונה בריאה- עתירת סיבים ושתיית מים מרובה.
- תרופות מאלחשות.
- Sclerotherapy – מוזרקים חומרים מטרשים הגורמים לניוון רקמת הטחורים.
- צריבה – נעשה ע"י לייזר הצורב את הטחורים ובכך גורם לכיווץ כלי הדם, ניתן לבצע את
הצריבה בעזרת חשמל, שיטה זו נקראת Electrotherapy.
2.צניחת הטחורים לתוך פי הטבעת וחזרתם פנימה ללא התערבות חיצונית, ניתן לאבחן שלב זה ע"י אנדוסקופ (מצלמה) המוחדר דרך פי הטבעת והתבוננות בבליטות ברקמת הטחורים.
דרכי הטיפול בשלב זה הן:
- Sclerotherapy.
- צריבה.
- קשירת הטחורים – שיטה זו נפוצה ונטולת כאבים, ע"י מכשיר מיוחד קושרים את
הטחורים הפנימיים עם גומיה רפואית, ע"י כך נחסמת זרימת הדם לטחורים עד להתנוונותם. תהליך זה אורך כ-10 ימים, תתכן התפתחות דלקת ואף נמק בעיקר במקרה בו נקשרים מספר טחורים במקביל.
- PPH- ניתן במקרים הקשים יותר בדרגה זו בהם יש צורך בקשירות חוזרות. בשיטה זו
מתבצע ניתוח זעיר ומקומי בו מהדקים (על כן נקראת גם שיטת הסטפלר- שדכך) את רקמת הטחורים למקומה הטבעי בתעלת פי הטבעת ומפחיתים את זרימת הדם אליה. כך כעבור חודש וחצי רקמת הטחורים חוזרת למקומה ומצטמקת לגודלה הנורמלי. שיטה זו כרוכה בכאב קל ותקופת ההחלמה קצרה יחסית לניתוחים אחרים, יחד עם זאת ישנם סיכונים (בסבירות נמוכה) ,כך עלול להיווצר נזק לתעלת פי הטבעת ולשרירים.
3.צניחת הטחורים לתוך פי הטבעת, על מנת להחזירם פנימה יש לדחוף אותם בעדינות.
דרכי הטיפול בשלב זה הן:
- קשירת הטחורים.
- PPH.
- ניתוח כריתת טחורים (Hemorrhoidectomy) – זהו ניתוח פשוט יחסית האורך כ-30 דקות, בו החולה נמצא תחת הרדמה מקומית או טשטוש, ניתוח זה נפוץ בדרגות חמורות של טחורים פנימיים וכאשר יש טחורים חיצוניים. בניתוח זה כורתים את רקמת הטחורים החולה, ההחלמה מהניתוח מלווה בכאבים (שלהם ניתנים משככים), ובין הסיבוכים האפשריים נמנים: זיהום באגן, עצירת שתן (שלרוב עוברת כעבור זמן קצר לאחר הניתוח) נזק לשריר פי הטבעת ועוד.
4.צניחת הטחורים לתוך פי הטבעת שלא ניתן להחזירם פנימה.
דרכי הטיפול בשלב זה הן:
בכל הדרגות ניתן להוסיף טיפול במשחות או נרות המקלים על הכאב והגירוד.
מחלות אחרות בעלות סימפטומים דומים
ישנם מקרים שונים בעלי סימפטומים דומים לטחורים אשר הטיפול בהם שונה ועל כן יש צורך לאבחנם כראוי. הטעות הנפוצה ביותר היא לבלבל בין טחורים לפיסורה – במצב זה אין הגדלה בכלי הדם אלא יש סדק בתעלת פי הטבעת, גם כאן יש דימום בעשיית הצרכים. מחלות נוספות בעלות סימפטומים דומים הן: גידולים במעי, זיהום, פטרייה, דלקת, פיסטולה ועוד.
כדאי לגשת לרופא לבדיקות כאשר מופיעים סימפטומים, הבדיקות לא כואבות, הן נעשות בצורה פשוטה ויעילה ובעלות השפעה גדולה יותר ככל שהזיהוי נעשה בשלב קדום יותר.
עוד על מערכת העיכול והמחלות השונות
