מערכת כלי הדם היא זו אשר מסיעה את החמצן והנוטריינטים לכל חלקי הגוף זאת ע"י פעולת הלב אשר מניעה את המערכת הזו. העורקים הם אלו אשר מעבירים דם מחומצן (דם עם חמצן המגיע מהריאות) מהלב לשאר חלקי הגוף, על כן עליהם להיות גמישים, חזקים ואלסטים על מנת לעמוד בכוחות אשר מופעלים עליהם כתוצאה מכיווצי הלב. טרשת עורקים (אתרוסקלרוזיס) היא מצב בו העורקים הופכים לקשיחים, פחות גמישים, נקרעים ואף נסתמים מה שפוגע בתפקודם ובתפקוד איברי הגוף שאותם הם מזינים. החסימה בעורקים נגרמת מרובד שומני הנקרא פלאק (אשר מורכב בעיקר מכולסטרול וטריגליצרידים) ואף מהתהליך הדלקתי הנגרם כתוצאה מקריעת העורק, שכן בתהליך זה תאי דם לבנים וטסיות דם מתקנים את הקרע דבר הגורם להווצרות בליטה בתוך העורק (קריש דם) באיזור המחלים ובכך מצר את העורק ומקטין את זרימת הדם דרכו.
אף על פי שטרשת עורקים נחשבת יותר כמחלת לב בהקשר של העורקים היוצאים מהלב או העורקים המזינים את הלב עצמו (עורקים כליליים), מחלה זו יכולה להתרחש בכלי דם בכל מקום בגוף ולגרום לנזק חמור ואף למוות. בישראל מתים אלפי אנשים בשנה ממחלות הנובעות מטרשת עורקים כמו התקפי לב ואירועים מוחיים ואלפים נוספים הופכים לקטועי גפיים בשל פגיעה בכלי דם באיזורים אלה.
בעולם מחלה זו מהווה את הגורם העיקרי למחלות לב וכלי דם אשר מהוות את סיבת המוות מספר 1, שכיחותה של טרשת העורקים גוברת עם העלייה בגיל והיא נפוצה בקרב העולם המערבי בעיקר בשל התזונה הלקויה ומחסור בפעילות הגופנית, יחד עם זאת ניתן למנוע אותה והיא ניתנת לטיפול.
גורמים
התהליך הטרשתי יכול להתחיל כבר בילדות ולהתפתח במהלך השנים, קצב ההתפתחות ודרגת החמירות משתנות בין אדם לאדם. הרובד הטרשתי השומני מצטבר לאורך השנים בדפנות הפנימיות של העורקים בחלקי הגוף, בעיקר בעורקים הגדולים והבינוניים. רובד זה מפחית את זרימת הדם בעורקים ועקב כך קטנה אספקת החמצן ונוטריינטים לאיברי המטרה של אותם עורקים.
עיקר הנזק נובע כתוצאה מקרע בעורקים אשר נתונים ללחץ זרימת הדם באופן מתמיד, קרע זה יוצר קריש דם החוסם את זרימת הדם ולעיתים אף יכול להתנתק ממקום הווצרו ולחסום כלי דם אחרים במורד הזרם. כך לדוגמא כאשר מקרה כזה מתרחש בלב נוצר התקף לב, כאשר זה מתרחש במוח נוצר אירוע מוחי, אם מקרה זה מתרחש בגפיים יתכנו שלל מחלות ואף קטיעת הגפיים.
ישנם מספר גורמים המעלים את הסיכוי לחלות בטרשת עורקים ומאיצים את התפתחותה:
- כולסטרול- כולסטרול "רע" (LDL) גבוה, כולסטרול "טוב" (HDL) נמוך.
- יתר לחץ דם.
- עישון פאסיבי או אקטיבי.
- סוכרת- 70% מחולי הסוכרת מתים כתוצאה מסיבוכים של טרשת העורקים.
- גיל- שכיחות המחלה עולה עם הגיל למרות שהיא יכולה להופיע גם בצעירים ובילדים.
- חיידקים ונגיפים.
- תזונה לקויה, השמנה וחוסר פעילות גופנית.
- תורשה- ישנו קשר גנטי מסויים ושכיחות המחלה גדולה יותר במשפחות בסיכון.
- פגיעות ומחלות קודמות הקשורות לכלי הדם, במיוחד אנשים אשר עברו התקף לב או שבץ מוחי.
גורמי הסיכון אשר ניתנים לשינוי כמו אורח החיים משפיעים על קיום והתקדמות טרשת עורקים בצורה משמעותית ביותר. שינוי בתזונה, אורח חיים פעיל ושמירה על משקל תקין מפחיתים את הסיכוי לטרשת עורקים ואף למחלות החמורות שהיא גורמת בעשרות אחוזים.
סימפטומים
ברוב המקרים המחלה חסרת סימפטומים שכן זהו תהליך הדרגתי שבו העורק מוצר ונחסם אט אט וכל עוד זרימת הדם לא מינורית או נפסקת לחלוטין (נמק) אין סימפטומים.
זו הסיבה העיקרית לכל אותם מקרים ידועים שבהם אנשים לרבות ילדים וצעירים, שנראים כבריאים וללא מחלות, מתים בפתאומיות. על כן, לא ניתן להסיק כי אדם אינו סובל מטרשת עורקים רק בשל העדר סימפטומים, אך לרוב כאשר מופיעים הסימפטומים הטרשת כבר במצב מתקדם מה שגורר מחלות חמורות.
סימפטומים אפשריים של טרשת העורקים כוללים:
- כאבים ברגליים- טרשת ברגליים, מתבטאת בכאב בעת הליכה ואף במנוחה, יכולה להוביל לקטיעה.
- תעוקת חזה- טרשת בעורקי הלב או בעורקים הכליליים, יכולה לגרום להתקף לב.
- אובדן ראייה זמני- טרשת בעורקים המובילים דם למוח, יכולה לגרום לשבץ מוחי.
- חוסר זיקפה בגברים גם כן יכול להעיד על מצב טרשתי.
אבחון
המצב המומלץ הוא לעשות בדיקה תקופתית לאחר גיל 20 וביתר תדירות ככל שמתבגרים, כמובן שאם קיימים גורמי סיכון כמו עישון, השמנה, היסטוריה משפחתית ו/או אישית של מחלות קשורות, יש להמצא במעקב רפואי.
חשוב לאבחן טרשת עורקים הרבה לפני שהיא הופכת סימפטומטית וככל שהאבחון מוקדם יותר כך הטיפול פשוט ויעיל יותר ואף פחות מסוכן. ע"פ מצב המטופל וחומרת הטרשת ניתן לאבחנו באמצעות הבדיקות הבאות:
- בדיקה רפואית- היסטוריה אישית ומשפחתית, בדיקות גופניות כמו מדידת הפרש לחץ הדם בקרסול לעומת ביד (ישנו טווח נורמלי להפרש וחריגה ממנו מצביעה על בעיה) ובדיקות מעבדה.
- בדיקות מאמץ- בדיקת סיבולת במאמץ, אולטרסאונד במאמץ, אק"ג.
- אולטראסאונד וצילום רנטגן- ישנן שיטות שונות לצילום כלי הדם כמו CT או ע"י צנתר בנוסף ניתן להקשיב לזרימת הדם בעורקים- בדיקת דופלר. בצורה זו רואה הרופא האם יש בעיות חסימה ושינויים במבנה העורקים.
טיפול
כפי שנאמר טיפול מוקדם בעל יכולת גדולה יותר במניעה, בנוסף לכך הוא מתאפשר בדרך כלל על ידי שינוי באורח החיים בלבד. שינוי זה מורכב מהגורמים הבאים:
- פעילות גופנית – גם אם המטופל רזה יש לעסוק בפעילות ספורטיבית שכן טרשת עורקים מתרחשת גם באנשים רזים וחוסר פעילות מאיצה זאת גם באנשים שלא סובלים מעודף משקל. כל מטופל מקבל תוכנית המתאימה לו אך באופן כללי יש לעסוק בפעילות אירובית (הליכה, ריצה, שחיה וכו') לפחות 4 פעמים בשבוע למשך 45 דקות כל פעם. על ידי כך קטן הסיכון לחלות במחלות שונות מלבד טרשת עורקים כגון: סוכרת (ניתן לשפר מאד סוכרת מסוג 2 ), יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, שיפור בפעילות הלב ועוד.
- תזונה נכונה - גם כאן כל מטופל מקבל תפריט המותאם לו אך באופן כללי. תזונה נכונה עשירה בדגנים, ירקות, פירות ושומן בלתי רווי (כמו שמן זית). יש להמעיט באכילת בשר אדום, מוצרי חלב עם אחוזי שומן גבוהים וסוכרים פשוטים כמו: ממתקים, עוגות, משקאות מוגזים וכדומה.
- עודף משקל – יש לטפל בנושא בעזרת צוות רפואי מתאים ולשלב זאת יחד עם שני הגורמים הקודמים. גם כאן הורדה במשקל מונעת מחלות רבות וסיבוכים עתידיים בעשרות אחוזים.
דרך טיפול זו מתאימה כמעט לכל המקרים ולכל שכבת הגילאים והדגש בה הוא שהיא חסרת תופעות לוואי וסיכון ובעלת סיכויי ההצלחה הטובים ביותר. במקרים בהם יש צורך בטיפול תרופתי יש לשלב בין דרכי הטיפול על פי הוראות הרופא, דרכי הטיפול הנוספות הקיימות הינן:
- תרופות- ישנן תרופות בעלות דרכי פעולה מגוונות, כך קבוצת התרופות הסטטינים מטפלות במצבי כולסטרול רע גבוה ואף מעלות את רמת הכולסטרול הטוב. יש תרופות מדללות דם (קומדין) ואחרות אשר פחיתות פעילות טסיות הדם, שתי קבוצות אלה מפחיתות את יצירת קרישי הדם. ישנן קבוצות המורידות את לחץ הדם אשר מהווה גורם סיכון חמור וקבוצות תרופות נוספות.
- ניתוח- ישנם מספר סוגי ניתוח חלקם פולשנים יותר מאחרים, הבחירה בסוג הניתוח נקבעת על פי מצב החולה, גילו ושיקולים נוספים הנקבעים על פי ראות הרופא המטפל. ישנם ניתוחים אשר פותחים עורק סתום כגון: צנתור וניפוח בלון וניתוח סטנט (תומכן), בניתוחים הללו פותחים את העורק הסתום על ידי בלון או קפיץ אשר שומרים על העורק במצב פתוח לאורך שנים. לעיתים יש צורך בהסרת חלק מעורק סתום, ניתוח נוסף שניתן לעשות במקרים אלו הוא ניתוח מעקפים המאפשר עקיפת האזור הסתום והמשך זרימה תקינה דרך כלי דם עוקף אשר מחברים.
דרכי הטיפול הללו בעלות תופעות לוואי מגוונות וההחלמה יכולה להיות קשה מאד, יתרה מכך בישראל מעריכים כי 30% מהסתימות בעורקי הלב (העורקים הכליליים) אשר נפתחות על ידי בלון ייסתמו מחדש במהלך מספר שנים לאחר הניתוח. כמו כן, בניתוח מעקפים נמצא כי תוך 5 שנים מזמן הניתוח נסתמים % 50 מהמעקפים בעורקי הלב ולאחר שנתיים נוספות אחוז זה גדל ל- % 80.
כפי שניתן לראות דרך טיפול זו איננה מומלצת ובוודאי אינה משתווה לטיפול על ידי שינוי באורח החיים אשר נטול סיכונים ומחזיק כל עוד דובקים בו. על מנת שלא להגיע למצב בו רק שינוי באורח החיים עוזר יש להבדק תקופתית ולערוך את השינויים הדרושים באורח החיים כבר עכשיו. ישנם מקרים בהם אדם אשר טופל בתרופות והחל לשנות את אורח חייו כדרוש הגיע למצב בו לא נדרש יותר לתרופות, מקרה זה אינו חריג כל עוד שומרים על תזונה נכונה ועוסקים בפעילות גופנית מתאימה.
