ישנם שני סוגי ניתוחי לב – ניתוח לב פתוח וניתוח לב סגור. ניתוח לב סגור הוא ניתוח המתבצע בלב, כשבאותה העת הלב פועל, מזרים דם אל האברים השונים, ומאפשר לאדם להמשיך לחיות. דוגמה של ניתוחים אלו היא שיטת ביקוע המסתם הדו-צניפי שבין עליה וחדר שמאליים. על ידי כך אפשר לבקע את המסתם, על ידי החדרת מכשיר מיוחד ובעזרת אצבע. כל זאת מתרחש בזמן שהלב פועם ומתפקד.
ניתוח לב פתוח הוא שונה. בניתוח זה צריך לנתח על מנת להחליף את אחד משסתומי הלב, לתקן פגם תוך לבבי כמו חור במחיצה שבין העליות או החדרים, או בכדי לבצע ניתוחי מעקף. בזמן ניתוחים אלו הלב איננו פועל, ומחזור הדם והחמצן הדרוש לנו מוזרמים על ידי מכונת לב-ריאה והיא השומרת חיות האדם. בניגוד לדעה הרווחת, ניתוח לב לא מחייב פתיחה של הלב.
לפעמים מתבצע הניתוח על שטח פניו, כדוגמת ניתוח מעקפים, ולכן המלה "פתוח" מדברת על כך שהלב לא מתפקד באותו הזמן וניתן לעשות בו מה כל שצריך, אפילו לפתוח אותו.
מחזור הדם התקין באדם בנוי בצורה של שני מעגלים שמשתלבים אחד בשני.
תהליך ניתוח הלב הפתוח כולל 3 שלבים עיקריים :
1. הכנה וחיבור החולה למכונת לב-ריאה.
2. שלב התיקון של הלב עצמו.
3. ניתוק הלב ממכונת לב-ריאה.
הכנה לפני ניתוח הלב - חיבור למכונת לב-ריאה
בשלב ההכנה נפתח בית החזה, נפתח הפריקרד (כיס הלב) והלב חשוף וגלוי למנתח.
בהמשך מוכנס צינור לאבי העורקים, דרכו יוחזר הדם ממכונת לב-הריאה לגוף החולה. מוכנסים 2 צינורות נוספים לוריד הנבוב העליון ולוריד הנבוב התחתון וזאת דרך העליה הימנית . בשני צינורות אלו ינוקז הדם מהעליה הימנית - אותו הדם החוזר מהגוף בדרכו לריאות - ויעבור למכונת לב-הריאה.
הדם במכונת לב-הריאה עובר חימצון ובעזרת משאבה מוחזר דרך הצינור, המיועד לכך, ישירות לאבי העורקים.
כאן המקום לציין כי אין הלב מוצא ממקומו ואינו מנותק מכלי הדם הראשיים, אלא הצינורות מוכנסים לתוך כלי הדם כמתואר לעיל.
בעת מעבר הדם במכונת לב-הריאה, בנוסף לחמצונו הרי שגם ניתן לקררו או לחממו בהתאם לצרכים.
ידוע כי חילוף החומרים של הגוף קטן בעת שטמפרטורת הגוף נמוכה יותר - לאור זאת מומלץ לבצע ניתוחי הלב בטמפרטורה נמוכה מהנורמלית, ולעתים בטמפרטורה של 20-22°C מעלות.
לצורך כך ניתן לקרר את הדם בעת תחילת הניתוח לטמפרטורה נמוכה של עד כ-10-12°C ואילו בתום הניתוח לחממו בשנית עד לטמפרטורה של 37-38°C ועל ידי כך ניתן להשיג השינוי הרצוי בטמפרטורת הגוף בשלבי הניתוח השונים.
ניתוח הלב - תיקון של הפגם בלב
לאחר שהצינורות מוכנסים לכלי הדם הראשיים, המנתח מבקש מהממונה על מכונת לב-ריאה להפעילה.
כתוצאה מכך המכונה מתחילה לפעול ולנקז דם מהעליה הימנית. הדם מוחזר ישירות לאבי העורקים, עד למצב שבו כל הדם מהעליה הימנית מנוקז למכונה ומוחזר לאבי העורקים.
בשלב זה הלב מפסיק לפעול כמשאבה, ובמקומו נכנסת המכונה. שריר הלב עדיין מקבל אספקת דם כדי שיוכל להמשיך להתקיים. זה אומר שהלב ממשיך לפעום כרגיל למרות שהוא כבר לא מזרים דם.
לאחר שכל נפח הדם עוקף הלב ומועבר למכונה, מתחיל תהליך הקירור.
כאשר הדם עובר במכונה הוא מתקרר וכך כל הגוף מתקרר. הלב מקבל דם קר וככה פעולתו מואטת.
הדם מפסיק לזרום לשריר הלב כאשר הזרימה לשאר הגוף איננה מופרעת.
פעולת הלב מפסיקה כאשר הדם מפסיק לזרום ללב. על ידי הזרקת חומר משתק ללב הוא מפסיק לפעול.
עכשיו אפשר לפתוח את הלב או לעבוד על שטח הפנים שלו כדי לתקן את הבעיה בלב.
אם יש מסתם פגוע אפשר לפתוח את הלב, להוציא את המסתם ולהחליפו במסתם מלאכותי. לאחר מכן יש לסגור את הלב.
לאחר ניתוח הלב - ניתוק הלב ממכונת לב-הריאה
אחרי שנגמר התיקון בלב, יש צורך לחמם את החולה.
מכונת לב הריאה לכן מחממת את הדם בהדרגתיות, וכך טמפ' הגוף עולה לטמפרטורה 37 מעלות C התקינה.
במהלך תהליך החימום מסירים את החוסם שנמצא על אבי העורקים ועצר את הזרימה לשריר הלב.
כשמסירים את החוסם מתחיל שריר הלב לקבל שוב אספקת דם מחומם וכך הוא חוזר לפעילות.
לפעמים כשמנסים לגרום ללב לשוב ולפעום הוא איננו מגיב, ואז צריך לתת מכת חשמל שהופכת את פרפור שריר הלב לפעימות סדירות.
בשלב זה הלב עדיין לא מבצע את עבודת הדחיסה אלא אך ורק פועם.
הפעימה של הלב עדיין קיימת אבל היא איננה מספקת דם לגוף. מכונת לב הריאה היא זו הדוחסת דם ושומרת על לחץ דם וחמצן בגוף, כעין מסלול עוקף ללב.
כשהלב ממשיך לפעום כרגיל מתחילים את תהליך ניתוק החולה ממכונת לב הריאה..
התהליך מעמיס דם אל הלב, כלומר יש פחות ניקוז למכונת לב הריאה וכך הדם נכנס בצורה טבעית לתוך הלב.
לוקח כמה דקות עד שניקוז הדם למכונה פוחת, וכך הלב מקבל עוד דם וחוזר לתפקד כרגיל.
תהליך זה מסתיים כשהמכונה מפסיקה לנקז דם.
כשהמנתח רואה שהלב פועל בצורה משביעת רצון, אפשר להוציא את הצינורות מאבי העורקים ומהעליה הימנית ולסגור את בית החזה. ניתוח לב כעת הושלם.
חשוב להבין כי בעת ניתוח לב הלב לא יוצא מהמקום ולא מנותק אנטומית ממקומו, אלא רק פעילותו כמשאבת דם מושבתת. ניתוח מעקפים הוא לכן ניתוח תפקודי.
