צליאק

מחלת צליאק או בשמה העברי כרסת, הינה מחלה כרונית בה אדם אינו יכול לאכול מזון המכיל בתוכו את החלבון גלוטן. חלבון הגלוטן נמצא בסוגי מזון רבים כגון: קמח חיטה, לחם, פסטה, וופלים, דגני בוקר ועוד רבים. בחולי צליאק מערכת החיסון תוקפת את המעי הדק כאשר הם אוכלים מזון שיש בו את חלבון הגלוטן, עקב כך נוצר נזק לרירית המעי דבר הפוגע בספיגת המזון ומוביל למחלות שונות כדוגמאת אוסטאופורוזיס, פגיעה בגדילה ושברים, אנמיה מחוסר ברזל ואף סרטן. כיום שיטות האבחון יעילות יותר מבעבר ונמצא כי שכיחות המחלה גבוהה משדווח, כך בישראל ישנם 25 אלף חולים במחלה ושכיחותה הוא 1:150. בנוסף לכך נמצא כי בניגוד לכך שמחלת צליאק נחשבה כמחלת ילדים, מחלה זו מופיעה גם במבוגרים.

גורמים

הגורם הספציפי לכך שמערכת החיסון תוקפת את חלבון הגלוטן מה שמוביל למחלת הצליאק, אינו ידוע גם כיום. יחד עם זאת ידוע כי למחלה יש רקע גנטי מסויים וכי קרבה משפחתית מדרגה ראשונה לחולה צליאק מגדילה את הסיכוי לחלות גם כן ב 10%-15%, בתאומים הסיכוי הוא אף 85%. גורמים סביבתיים כדוגמאת הדבקה חיידקית או ויראלית עלולה לגרום להתפרצות המחלה בשכיחות גבוה יותר באדם עם הרקע הגנטי לצליאק. בנוסף לכך מחלות דלקתיות של דרכי העיכול מגבירות את הסיכוי לחלות במחלה.

סימפטומים

הסימפטומים של חולי צליאק מגוונים מאד, מה שמקשה מאד על אבחון המחלה. ישנם חולים שחומרת הסימפטומים קלה ואף כמעט לא מורגשת ושינם אחרים בהם הסימפטומים קשים מאד עד כדי פגיעה בתפקודם בחיי היומיום. מחלת הצליאק הינה מחלה כרונית הנמשכת לאורך כל חייו של החולה, ברוב החולים ישנן תקופות בהן המחלה בעלת פחות סימפטומים ותקופות בהן המחלה בהתפרצות עזה יותר. הדרך היחידה למנוע את המחלה היא המנעות מוחלטת מאכילת מזונות המכילים את חלבון הגלוטן. יש להמנע מאכילת מזון המכיל גלוטן גם במקרים בהם אין סימפטומים או הסימפטומים קלים שכן אכילת מזון המכיל את חלבון הגלוטן גורמת לתגובה אוטו-אימיונית של הגוף, כלומר מערכת החיסון מתקיפה את הגוף (במקרה זה את המעי הדק) כאילו היה גורם זר אשר יש להלחם בו. עיקר ספיגת הויטמינים והנוטריינטים החיוניים לנו מתבצעת במעי הדק, אורכו כ 6 עד 8 מטרים והוא בעל מעין זיזים הנקראים Vili אשר משמשים להגדלת שטח הפנים עוד יותר. בחולי צליאק התקפת מערכת החיסון על המעי הדק הורסת את ה Vili ומשטחת אותם, כתוצאה מכך נפגע כושר הספיגה של המעי הדק ומתקבלת דלקת במעי. נזק זה למעי הדק הפיך ברגע שנמנעים מאכילת מזון המכיל גלוטן זאת כתלות במידת הנזק שנגרם למעי הדק, החלמת ה Vili אורכת חודשים עד שנים.

סימפטומי המחלה אשר מופיעים ברוב המקרים הם:

• בטן נפוחה – מכאן מקור השם העברי של מחלת צליאק – כרסת, כאשר הבחינו כי ילדים אשר חולים במחלה סובלים מבטן נפוחה. סימפטום זה נגרם עקב חוסר ספיגת נוטריינטים על ידי המעי הדק וריבוי גזים, בדרך כלל סימפטום זה מלווה בכאבי בטן קלים עד בינוניים.
• צואה לא רגילה – שלשול, צואה קשה מאד, צואה מיימית, צואה חיוורת, צואה עם קצף, צואה בואשת (בעלת ריח חריף מאד)- כל אלה מתרחשים באופן תדיר ושכיח. עצירות מתרחשת גם כן אך היא שכיחה יותר בקרב ילדים לעומת מבוגרים.
• ירידה במשקל – ילדים ומבוגרים בעלי תיאבון ותזונה רגילים מאבדים משקל. בילדים תופעה זו אף פוגעת בגדילתם ובאופן התפתחותם.
• עייפות וחולשה – מחלת צליאק גורמת לתחושת חולשה כללית וחוסר אנרגיה, זאת בשל חוסר יכולת לספוג ויטמינים ונוטריינטים חיוניים לגוף.
• הקאה – לאחר אכילת מזון המכיל את חלבון הגלוטן לעיתים חולה צליאק מוכרח להקיא, תופעה זו שכיחה יותר בקרב ילדים לעומת מבוגרים.

נזקי מחלת צליאק

אי אבחון מחלת צליאק או אי עמידה בתפריט מזון ייחודי לחולי צליאק מובילה להרס שכבת המעי הדק ועלולה להוביל לתופעות הבאות:

• אוסטאופורוזיס – ובעיות נוספות בהתפתחות העצמות ובמבנה השלד, זאת עקב חוסר ספיגה של סידן.
• אנמיה – אשר נגרמת עקב חוסר ספיגה של ברזל או חוסר ספיגה של חומצה פולית.
• מחלות עור בעיקר Dermatitis Herpetiformis.
• עקרות – צליאק אף עלולה להגביר את שיעור ההפלות הטבעיות בנשים חולות.
• התפתחות מינית מאוחרת.
• מחלות חוזרות של דרכי הנשימה.
• בעיות זכרון וריכוז.
• מצבי רוח – עצבנות וחוסר ריכוז בילדים ודכאון במבוגרים.

סימפטומי מחלת הצליאק מתגלים בילדים בדרך בגיל 6 עד 24 חודשים, זאת עקב שינויים בצריכת המזון ואכילת דגני בוקר. מבוגרים חולי צליאק לא סובלים לרוב מסימפטומי המחלה או שסובלים באופן קל יחסית, בדרך כלל המחלה מופיעה בגיל 20 עד 40. יחד עם זאת אף על פי שמחלת צליאק יכולה להופיע באופן חסר סימפטומים זה לא אומר שהיא לא קיימת ולא נעשה נזק למעי הדק. כך ניתן לראות כי בילדים ובעיקר במבוגרים החולים בצליאק וצורכים מזון אשר יש בו גלוטן, יש סיכוי גדול יותר לחלות בסרטן הפה, סרטן הושט, סרטן המעי ובסוגי סרטן נוספים בעיקר לימפומות. סיכוי מוגבר זה לא קיים בחולי צליאק אשר נמנעים מאכילת מזון המכיל את חלבון הגלוטן.

עוד מידע בנושא צליאק