תסמונת המעי הרגיז מתארת מקרים (לרוב כרונים) בהם סובלים מכאבי בטן, עוויתות במעי, יציאות לא סדירות (שלשול, עצירות), תפיחות בטן ועוד. שכיחותה באוכלוסיה (המערבית בעיקר) היא כ-15% כאשר הנשים לוקות בה פי 3 מגברים וטווח הגילאים הוא מילדים ועד זקנים. סימפטומים אלה ותדירותם מגיעים בטווח רחב היכול להגיע אף למקרים קשים ביותר הפוגעים באורח החיים הסדיר. כך לדוגמא בארה"ב תסמונת המעי הרגיז במקום השני כסיבה להעדרויות ממקום העבודה. עד לא מכבר היה נהוג לשייך בעיה זו כבעיה פסיכולוגית שכן אין לה עדויות פיזיולוגיות (אין גידולים או דלקת), כיום משייכים אותה כבעיה במערכת העיכול. 20%-40% מהאנשים המגיעים לבדיקה אצל גסטרואנטרולוג סובלים מתסמונת זו.

אין עדויות להשפעת תסמונת זו על התפתחות מחלות אחרות כגון סרטן המעי וכדומה.

סימפטומים

תדירות ודרגת החמירות של הסימפטומים שונה מאדם לאדם ואף משתנה בהשפעת גורמים שונים (מתח, תזונה, הורמונים) באותו אדם.

הסימפטומים העיקריים הם אי נוחות או כאבים בבטן (התחתונה בעיקר) המלווים ביציאות לא סדירות. סימפטומים נוספים הינם: ריר בצואה, נפיחות ותחושת התרוקנות לא מלאה ובחילה. לעיתים ישנם סימפטומים נלווים אשר לא קשורים למערכת העיכול כגון: כאבי גב וראש, דכאון וחרדה, ובעיות בתפקוד המיני.

הסימפטומים יכולים להיות לא צפויים ואף לסתור זה את זה, כך למשל כאשר אדם סובל משלשול פתאומי ודחוף ולאחריו עצירות קשה.

גורמים

לא ידוע מהם הגורמים למחלה, כיום משערים כי המחלה נגרמת עקב הפרעה בתקשורת העצבית בין המוח ומערכת העיכול מה שגורם לפעילות מוטורית (תנועת שרירי מערכת העיכול) וסנסורית (חיישני מערכת העיכול) לקויה. אנשים הלוקים בתסמונת המעי הרגיז מאופיינים במעיים רגישים, ישנם גורמים שונים היכולים להשפיע על הסימפטומים כגון:

  • תזונה - סוגי מזון רבים גורמים לתגובת יתר, לא נמצאו מאכלים ספציפים הגורמים לתגובת יתר בקרב כל הסובלים מהתסמונת, כל מקרה מושפע אחרת.
  • תרופות- בעיקר אנטיביוטיקות.

  • גנטיקה - לא קיימים ממצאים גנטים מובהקים אך ישנה עלייה ברורה בסבירת ללקות בתסמונת זו אם שכיחותה בקרב בני המשפחה גבוהה.
  • שינויים הורמונלים - בזמן מחזור או הריון יתכנו שינויים קיצוניים בסימפטומים.
  • פסיכולוגיה והתנהגות - מתח נפשי, דכאון וחרדה מחריפים את הסימפטומים.
  • זיהום - זיהומים במערכת העיכול חשודים כגורמים לתסמונת והם אף מחמירים סימפטומים קיימים.

אבחון

היסטוריה רפואית (גם של משפחה) אורח חיים (תזונה לקויה וכו), בדיקה גופנית וכו)'. אין עדויות פיזיולוגיות לתסמונת המעי הרגיז ועל כן אין אבחון סופי במאת האחוזים, האבחון מבוסס על הסימפטומים, תדירותם ועריכת בדיקות השוללות מחלות אחרות היכולות לגרום לסימפטומים.

לצורך אבחון תסמונת זו משתמשים בקריטרוני רומא (רשימת סימפטומים ותדירות הופעתם) אשר עיקרם הוא: האם יש הפחתה בכאב לאחר התרוקנות, תדירות ודחיפות של יציאות לא סדירות (שלשול, עצירות) ואף בודקים האם צורת הצואה והרכבה לא נורמליים.

בנוסף יש לקחת היסטוריה רפואית של החולה ושל משפחתו, בדיקת אורח חייו (תזונה, מתחים, דכאון) ובדיקות גופניות מקיפות לרבות בדיקת רגישות המעי.

מלבד בדיקת רגישות יתר של המעי ישנן בדיקות נוספות המבוצעות כגון:

  • Anorectal manometry - בדיקת לחץ בפי הטבעת.
  • Sigmoidoscopy- החדרת אנדוסקופ (מצלמה) המאפשר שלילת מחלות שונות בעלות ביטוי פיזיולוגי במעי.

  • בדיקת נשיפה Sibo (בלועזית - Sibo Breath Test)– בשיטה זו בודקים את הרכב הגזים בנשיפה של החולה, ע"י כך ניתן להעריך את כמות וסוג החיידקים הנמצאים במעי והאם ישנן חריגות.
  • CDSA - בבדיקה זו נבדקת הצואה לטפילים, סוגי חיידקי המעי ומאזנם ביחס לשאר החיידקים, רמת אנזימי עיכול והמצאותם של שמרים. יש לציין כי יתכנו מקרים בהם תסמונת המעי הרגיז תופיע יחד עם מחלות נוספות, על כן אין לראות באבחון מחלה זו כשלילת קיומן של מחלות אחרות (מלבד אלו אשר נשללו באבחון התסמונת ע"י הרופא).

טיפול

מכיוון שלא ידועים הגורמים לתסמונת המעי הרגיז ואין עדויות פיזיולוגיות, הטיפול מוכוון להקלת הסימפטומים ולא מציאה תרופה והחלמה סופית. ישנן מספר דרכי טיפול:

  • תזונה - יש להוועץ עם הרופא לגבי תוכנית תזונה אשר תפחית את הסימפטומים ותאפשר מהלך חיים תקין, לכל חולה יש להתאים דיאטה ספציפית. במקרים רבים המנעות מהסוכר לקטוז (נמצא במוצרי חלב) וממתיקים מלאכותיים מפחיתה את הכאב והסימפטומים. באופן כללי יש להמנע ממאכלים הקשים לעיכול ולמעט בשומנים, כמו כן יש להרבות בשתיית מים (לא מומלץ לשתות מוגזים, קפה ואלכוהול) ולהרבות באכילת סיבים אם כי הם יכולים להחריף עצירות, על כן יש לבדוק מהי הכמות הרצויה לכל חולה. ברוב המקרים יש לקחת תוספי תזונה ולעיתים אף אנזימי עיכול כל זאת כתלוי בסימפטומים ובמצב החולה, בנוסף מומלץ גם לצרוך מוצרים פרוביוטים (מכילים חיידקים ידידותיים למערכת העיכול).
  • תרופות - התרופות מטפלות בסימפטומים ספציפים כדוגמת משלשלים למצבי עצירות, השימוש בהם הוא ע"פ המלצת רופא ותחת מעקבו. במקרים בהם ישנה התרבות חיידקים לא תקינה במעי ניתן לטפל בהם ע"י אנטיביוטיקות ולהשתלט על הסימפטומים שהם יוצרים. לכאבים הנובעים מעוויתות במעי ישנן תרופות אנטי-כולינרגיות אשר מקלות על כיווצי המעי, מכיוון שתרופות אלה משפיעות על התקשורת העצבית יש להמצא תחת מעקב רפואי קבוע. מכיוון שאנשים רבים הסובלים מתסמונת זו סובלים מדכאון וחרדה (המחריפים את הסימפטומים) ניתנות תרופות אנטי-דכאוניות.
  • אורח חיים בריא - פעילות גופנית, אורח חיים רגוע ונטול מתחים בשילוב עם תזונה נכונה, מפחיתים את הסימפטומים ואת תדירותם בצורה משמעותית ביותר.
  • טיפול פסיכולוגי - מכיוון שמתחים, דכאונות וחרדות, גורמים לשינויים בכימיית הגוף ומחמירים את הסימפטומים, טיפול פסיכולוגי המשמש להפחתתם יכול לעזור מאד. נמצא כי לפחות 25% מהסובלים מתסמונת המעי הרגיז מובכים מהתסמונת ומסימפטומיה ועל כן אינם מטפלים בה כהלכה, בנוסף לכך המבוכה רק מוסיפה מתח נפשי אשר מחריף את הסימפטומים. ישנן קבוצות תמיכה, פורומים או פשוט משפחה וחברים שכדאי לדבר איתם ולשתפם בבעיה שכן נכון להיום זוהי בעיה לכל החיים ואין סיבה להרגיש מבוכה בגללה.

רפואה אלטרנטיבית – ישנן עדויות רבות לכך שטיפולים שונים כגון: דיקור סיני, היפנוזה, מדיטציה ועוד, עוזרים לפחתת הסימפטומים בצורה משמעותית וללא הכנסת חומרים זרים כבדוגמאת התרופות ברפואה המערבית.